אור ברסלב

ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי נחום אש

פרק ב · הלכה יג

הלכה יב

היה הבכור ממזר נוטל פי שנים שנאמר כי את הבכור בן השנואה כו'. עי' בלח"מ שהאריך לתמוה ע"ד רבינו ובמש"כ ליישב. ובאמת דברי רבינו הם ברייתא מפורשת בספרי פרשת כי תצא פיסקא רט"ו איזו היא אהובה אהובה לפני המקום שנואה זו שנואה לפני המקום יכול אין לי אלא אנוסה ומפותה שאינן לו כדרך כל הנשים מנין אלמנה לכ"ג גרושה וחליצה לכהן הדיוט ת"ל שנואה ריבה את העריות שהן בל"ת ועדיין לא ריבה את העריות שחייבים עליהם כרת בידי שמים ת"ל שנואה שנואה ריבה את העריות שהם בל"ת וחייבין עליהן כרת יכול אפי' שפחה אפי' עכו"ם ת"ל כי תהיין לאיש כל שיש בה הויה יצאו אלו שאין בהם הויה וילדו לו בנים מי שהולדות שלו יצאו אלו שאין הולדות שלו ע"כ. ואף דדברי ר"פ הם דלא כהספרי מ"מ פסק רבינו כהספרי משום דגם סתמא דהש"ס בסו"פ האומר הוא ע"כ דלא כר"פ כמש"כ הרמב"ן והריטב"א בחי' בפ"ב דיבמות שם מש"ה פסק רבינו כהספרי. ריט"א בפ"ח מהל' בכורות אות ס"ד וס' דורש לציון דרוש שני וע"ש עוד בדול"צ מש"כ הוא ליישב דברי רבינו בדברים נחמדים:

תוכן העניינים

ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות נחלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה