ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבי נחום אש
פרק ד
הלכה ד
בד"א בזמן שלא שמרוה כלל אבל אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאת והזיקה השומרים פטורין והבעלים חייבים. עי' בהשגות ובטוח"מ סי' שצ"ו ועי' בכ"מ שהביא שחכמי לוניל שאלו לרבינו דלמה הבעלים חייבים כיון ששמרוה השומרים שמירה מעולה והשיב להם שט"ס הוא ותיקן הנוסחא ע"ש ועם כ"ז הביא המחבר ד"ז להלכה בחו"מ סי' שצ"ו סעיף ח' ע"ש וע"ש בסמ"ע סקי"ח שכתב ג"כ דהוא ט"ס. אולם עי' במכילתא פ' משפטים פ"י ובפי' התוה"מ שם אות ק"ו ותמצא מקור ומבוע לדברי רבינו הללו, ואף שרבינו עצמו לא מצא מקורו וצוה למחקו עיין במש"כ בפ"ב מהל' ציצית ה"ז ובפ"כ מהל' שבת ה"ז ותמצא כעין זה שרבינו ז"ל לעת זקנותו שכח בהרבה דברים מאין יצא לו והבאים אחריו חפשו והערו את מקורם ע"ש:
סוף הספר