ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי נחום אש
פרק א · הלכה יד
וכבר נתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו"ל מדבריהם ויראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים כו'. עי' בכ"מ, ודבריו תמוהין דאם כוונת רבינו לגמ' זו הי"ל לרבינו לכתוב וכבר נתפרש בגמרא שהלקט נוהג בחו"ל מדבריהם וללמוד שאר מ"ע מלקט שהרי בגמרא שם לא מיירי רק מלקט ואיך כתב רבינו דנתפרש בגמרא שהפאה נוהגת בחו"ל מדבריהם ויראה לי שה"ה לשאר מ"ע ולומד שאר מ"ע וגם לקט בכלל מפאה ובגמרא אינו מפורש בפאה רק בלקט וגם לשון רבינו שכתב וכבר נתפרש בגמרא ולדברי הכ"מ לא נמצא זה מפורש רק שיש להוכיח כן. אבל באמת דברי רבינו מפורשין בגמרא להדיא לענין פאה בחולין (דף קל"ז:) רב ושמואל דאמרי תרווייהו הפאה בששים והתנן אלו דברים שאין להם שיעור הפאה כו' התם בארץ הכא בחו"ל ע"כ, ומפורש דפאה נוהגת בחו"ל ובודאי דלגמרא זו כיון רבינו, ועי' בב"י ביו"ד סי' של"ב שציין בעצמו לגמרא זו וכן בכאן מיד בהלכות שאח"ז וכאן נדחק, וצ"ע עליו: