ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות מקואות· רבי נחום אש
פרק ז
הלכה ד
ואלו פוסלין ולא מעלין כו' והשכר. הכ"מ לא הראה מקורו והוא גמ' ערוכה בעירובין דכ"ט ע"ב אר"ז אמר שמואל שכר מערב בו ופוסל את המקוה בשלשת לוגין ע"ש. אמנם בתוס' רי"ד שם ר"פ בכל מערבין כתב דהגי' הנכונה הוא שכר מערבין בו ואינו פוסל את המקוה ע"ש טעמו:
הלכה ח
מי הצבע פוסלין את המקוה בג' לוגין ואין פוסלין אותו בשינוי מראיו. וכתב הכ"מ שם פ"ז דמקואות (מ"ג) בשם רבי יוסי ומשמע דליכא מאן דפליג עליה, וכ"כ עוד בב"מ יו"ד סי' ר"א דמשמע דהלכה כר' יוסי דהא ליכא מאן דפליג עליה. אבל דבריו תמוהין שלא זכר ברייתא ערוכה בתו"כ שמיני פרשתא ט' ברייתא ד' מקוה מים לא מקוה כל משקים כולם פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו דברי ר"מ שהיה ר"מ אומר כל הפוסל בשלשת לוגים פוסלים אותו בשינוי מראה מי כבשים ומי צבעים פוסלים אותו בשלשת לוגים מים ופוסלים אותו בשינוי מראה ר' יוסי אומר כל הפוסל בשלשת לוגין אין פוסלין אותו בשינוי מראה ע"כ, הרי לפנינו דר"מ פליג עם ר"י בזה אולם טעם רבינו שפסק כר"י הוא משום דהלכה כר"י לגבי ר"מ כדאיתא בעירובין דף מ"ו ע"ב:
סוף הספר