ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי נחום אש
פרק ט · הלכה ח
וכיצד מניחן על ידי הבעלים כו' עד ומניף הכל. עי' בכ"מ ודבריו תמוהין דמנ"ל לרבינו הא דנותן שתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מחזה ושוק דהא בגמ' לא נזכר מזה כלל ואדרבה דלשון אימורים שבגמ' משמע דכולל הכל גם שתי כליות ויותרת הכבד שכולם נקראים אימורים ומשמע דהכל נותן למטה. אבל באמת מקור דברי רבינו הוא בתו"כ צו פט"ז ברייתא ג' וז"ל שם כיצד הוא עושה יביא את החלבים ע"י הבעלים וחזה ושוק למעלה מהם שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם אם יש שם לחם נותן למעלה מהם כו' ע"כ. ובהגהות הראב"ד שם הגיה דברי התו"כ כלשון הברייתא שבגמרא וכ"כ בד"ת שם שכן בדין שלא להפסיק בין העולין ובין נאכלין ע"ש. אבל רבינו נראה דגרס כגירסתנו והנך רואה שדברי רבינו נובעין מהתו"כ לא מהגמרא, ומצאתי בס' התוה"מ על התו"כ שם אות ק"נ שהעיר בזה וביאר שם דהברייתא שבגמרא חולקת עם התו"כ ולכן רבינו שפסק כהתו"כ לא הזכיר מה דאיתא שם בגמ' דצריך שיהיה בג' כהנים ושיהפך כו' (דלדעת הכ"מ הוא תימה גדולה למה השמיט מאמר הפשוט בגמרא) אך שזה הוצרך רק לפי הברייתא בגמרא שס"ל דכל האימורין היו למטה משא"כ להתו"כ ורבינו שהולך בשיטתו אין הכרח מן הכתובים דצריך שלשה כהנים ע"ש: