ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבי נחום אש
פרק ה
הלכה ח
מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו כו' עד קרבן אחד לכולן. בכ"מ הביא ע"ז הסוגיא דכריתות דף ט', והקשה ע"ז דמאחר דאוקימו שם בגמ' דמתני' לאו לענין מצורע שנתנגע איתניא אלא לענין לאיקבועי בעניות ועשירות. א"כ מנ"ל לרבינו שאם נתנגע אחר שהביא אשמו שצריך קרבן על כל אחת ואחת ע"ש. ועי' בתוי"ט פ"ב דכריתות מ"ג שכתב שרבינו למד זה מדין הנזיר כמ"ש בפ"ו מהל' נזירות הט"ו ע"ש. אך באמת דברי רבינו מפורשים בתוספתא דכריתות פ"א דאיתא שם מצורע שנתנגע חזר ונתנגע חזר ונתנגע מביא קרבן אחד על הכל הביא צפריו ונתנגע הביא צפריו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד דר"א וחכ"א קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו, הביא אשמו ונתנגע הביא אשמו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד רש"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו, ורבינו פסק כחכמים. ועפ"ז דבריו מבוארין:
סוף הספר