ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי נחום אש
פרק א · הלכה ה
וכל מי שחלה עליו שמתא שלשים יום מכין אותו מכת מרדות. המ"מ והכ"מ לא הראו מקור לזה אבל כ"ה בקידושין דף י"ב ע"ב רב מנגיד על דמקדש בשוקא כו' ועל דחלה שמתא עלויה תלתין יומין נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי ורבינו פסק דלא כנהרדעי. ועי' בב"י ביו"ד סי' של"ד שכתב וז"ל גרסי' בפ"ק דקידושין דרב מנגיד למאן דחיילא עליה שמתא דרבנן שלשים יום ונהרדעי אמרי דלא מנגיד בה רב וכתב רבינו ירוחם דמלקין אותו שרוב הפוסקים הסכימו דלית הלכתא כנהרדעי אבל הרמב"ם לא כתבו משמע דס"ל דכיון דספיקא הוי אי מנגיד רב אי לא אזלינן לקולא ואחריו נמשך רבינו עכ"ל. ויש להפליא עליו טובא שלא זכר מדברי רבינו בכאן דמבואר להדיא דין זה דפסק דלא כנהרדעי, ועי' בלח"מ ומל"מ בח"ג מהלכות אישות הכ"ב מה שהאריכו בזה וכלם לא העירו שרבינו הביא באמת ד"ז בכאן: