ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי נחום אש
פרק ט · הלכה י
הטמא ובעל מום כו'. עי' בכ"מ שכתב ובעל מום לא הוזכר במשנה ורבינו הזכירו אפשר שסובר רבינו דלאו דוקא נקט במתני' הני אלא ה"ה לכל חיוב שחייבין משום עבודה כו'. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו הם ברייתא ערוכה בתו"כ אמור פרשתא ג' ברייתא ד' איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב כו' יכול יהיו חייבים על כולם ת"ל לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה יצאו אותן שאינן משום עבודה ע"כ. וע"ש בז"ר:
סוף הספר