צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק סא
"וַיָּמָד קִיר הַבַּיִת" הוּא כֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים "שֵׁשׁ אַמּוֹת" (יחזקאל מא, ה). וּבְבַיִת שֵׁנִי לְפֵרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם (פ"ד מ"ג, ובפ"ד מבית הבחירה ה"ד) לֹא הָיָה זֶה הַכֹּתֶל עֹבִי שֵׁשׁ, אֶלָּא הָיָה בּוֹ חָלָל, וְעִם הֶחָלָל שֶׁבּוֹ עָבְיוֹ שֵׁשׁ.
וְהָיִינוּ יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ בְּכָאן כְּמוֹ כֵן שֶׁתִּהְיֶה הַכֹּתֶל חֲלוּלָה, וְיִהְיֶה זֶה הֶחָלָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים צְלָעוֹת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ פֵּרַשְׁנוּ (סימן ס"ד-ס"ט) הַשְּׁלֹשִׁים צְלָעוֹת שֶׁמֵּהֶן עַל פִּי פֵּרוּשׁ הָרַמְבָּ"ם. אֶלָּא שֶׁרָצִינוּ לְהַסְכִּים הַמְּתַרְגֵּם עִם הָרַמְבָּ"ם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ד ס"ה וְכוּ'.