צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק נח
"וּבָא לִפְנִימָה" אֶל הַמְּחִצָּה הַמַּפְסֶקֶת בֵּין הַהֵיכָל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, "וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח" פֵּרוּשׁ מְזוּזַת הַפֶּתַח, עֹבִי הַמְּכַסֶּה הַכֹּתֶל, "שְׁתַּיִם אַמּוֹת" (יחזקאל מא, ג).
וּבְבַיִת שֵׁנִי קָחָשִׁיב (פ"ד מ"ז, יומא נב.) אַמָּה טְרַקְסִין. וְאוֹתָהּ הָאַמָּה לֹא הָיְתָה חוֹמָהא, רַק שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹתב כִּדְאִיתָא הָתָם (יומא נא:). וְכֵן בְּמִשְׁכַּן הַמִּדְבָּר הָיְתָה פָּרֹכֶת (שם). וְאִלּוּ הָכָאג כְּתִיב (יחזקאל מא, כג) "וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ".
וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת פֵּרוּשׁ בְּגֹבַהּ, "וְרֹחַב הַפֶּתַח שֶׁבַע אַמּוֹת" (יחזקאל מא, ג). "מְזוּזַת רְבֻעָה, וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת" (יחזקאל מא, כא-כג) סוֹגְרִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, אַחַת בִּמְזוּזָה צְפוֹנִית וְאַחַת בִּמְזוּזָה דְּרוֹמִית.