צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק נה
"זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מג, יג) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּאַמָּה שֶׁל חֹל, שֶׁהִיא בַת חֲמִשָּׁה, הָיָה נִמְדָּד גַּב מִזְבַּח הַזָּהָב, אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ. וּמֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדְדוֹ זֶרֶת לְכָל רוּחַ, שֶׁכֵּן הָיוּ הַמְּדִידוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן גַּם כֵּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹ לְמַעְלָה (ריש סימן ל"ט וסימן מ').
וּבְסֵדֶר וְאַתָּה תְּצַוֶּה כָּתוּב לֵאמֹר (שמות ל, ב) "וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ ... וְלוֹ אַרְבַּע קְרָנוֹת וְזֵר זָהָב" (שם, ג). וְנָתוּן בַּהֵיכָל מְכֻוָּן בֵּין הַשֻּׁלְחָן לַמְּנוֹרָה מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י ז"ל בְּסֵדֶר תְּרוּמָה בְּפָרָשַׁת פָּרֹכֶת (שם, כו-לה). וְכָתַב א שָׁם שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נְתוּנִין מֵחֲצִי הַהֵיכָל וְלִפְנִים.