צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק מה
תְּנַן הָתָם בְּפ"ג דְּמִדּוֹת (מ"ו): הַכִּיּוֹר, בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. וְאַף כִּי לֹא הֻזְכַּר [הַכִּיּוֹר] בְּמַרְאוֹת הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, הֲלֹא הוּא כָּתוּב עַל סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה (שמות ל, יח; לא, ט; לח, ח). וְאֵין דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל סוֹתְרִין דְּבָרָיו, חָלִילָה.
וּמִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנֵי דַּדִּין. וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה לוֹ בֶּן קָטִין א י"ב דַּדִּין, כְּדִתְנַן בְּפ"ג דְּיוֹמָא (מ"י). כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַכֹּהֲנִים הָעוֹסְקִים בַּתָּמִיד מִתְקַדְּשִׁין בּוֹ כְּאֶחָד (יומא כה:), שֶׁהֲרֵי הֵם י"ב (שם) חוּץ ב מֵהַשּׁוֹחֵט שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר (שם כז.), וְתִמְצָאֵם רֵישׁ פ"ג דְּתָמִיד, עַיֵּן שָׁם (ברע"ב).