אור ברסלב

צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק כא

פרק כ

"וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת" (יחזקאל מ, ל), אוּלַמּוֹת הַלָּלוּ הָיוּ מִבִּפְנִים, שֶׁהֲרֵי מִבַּחוּץ הָיוּ הַתָּאִים שִׁשָּׁה, וְהֵם עִם כָּתְלֵיהֶם וְאוֹתָן ט"ו אַמּוֹת רֹחַב הַשַּׁעַר שֶׁבֵּין ג' תָּאִים לְג' תָּאִים עוֹלִים לְצ"א אַמּוֹת, וְכָל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי רַק מֵאָה עַל מֵאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ סִימָן ל"ו וּזְכַרְנוּהוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, אֶלָּא שֶׁמִּבִּפְנִים סְבִיב הַכֹּתֶל עַשֹוּיִן אֵלּוּ הָאוּלָמוֹת נִכְנָסִין בְּעָבְיוֹ, כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י ז"ל (שם) וְכֵיוָן שֶׁבְּעָבְיוֹ נִכְנָסִין, וְאֹרֶךְ הָאוּלָם הָאֶחָד כ"ה אַמָּה, נִרְאֶה מִזֶּה שֶׁמַּרְאֶה הַנָּבִיא בְּאֵלּוּ הָאוּלָמוֹת הָיָה בִּסְקִירָה וּבִרְאִיָּה אַחַת, מִכָּל שְׁלֹשֶׁת צִדֵּי הֶחָצֵר דָּרוֹם מִזְרָח וְצָפוֹן שֶׁבַּפְּנִימִית, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר סָבִיב סָבִיב. דְּלוֹמַר שֶׁלֹּאּ הָיוּ אֶלָּא בְּזוֹ הַכֹּתֶל לֹא דַיֵּק שַׁפִּיר לִישְׁנָא דְּסָבִיב סָבִיב, דְּהָא לָא הֲווּ אֶלָּא תְּרֵי אוּלַמּוֹת אֶחָד מִכֶּתֶף הַשַּׁעַר מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה, שֶׁאֵין מִכָּלא צַד כֶּתֶף הַשַּׁעַר חֲמִשִּׁים אַמָּה לְהַעֲמִיד שָׁם שְׁנֵי אוּלַמּוֹת.

וְאַף עַל גַּב דִּכְבָר פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל (יחזקאל מא, ט) לִישְׁנָא דְּסָבִיב סָבִיב דְּגַבֵּי הַמּוּנַח, מִכָּאן וּמִכָּאןב כְּמוֹ שֶׁהֶבֵאנוּ סִימָן ס"ד (ס"ק ט'). וְהָכִי נַמִּי אִיכָּא לְמֵימַר מִכָּאן וּמִכָּאן כְּלוֹמַר מִשְּׁנֵי כִּתְפֵי הַשַּׁעַר, הָא לֵיתָא, דְּהָתָם צְרִיכִין אָנוּ עַל כָּרְחִין לְמִדְחַק כָּךְ, אֲבָל הֵיכָא דְּאֵין אָנוּ צְרִיכִין לִדְחוֹק נְפַרְשֵׁהוּ כְּמַשְׁמָעוֹ וְעַל פִּי הַדַּעַת וְהַסְּבָרָא הַפְּשׁוּטָה.

וְהָרַדַ"ק פֵּרֵשׁ "אֹרֶךְ כ"ה אַמָּה" בֵּין כֻּלָּםג הָיוּ מְחַזְּקוֹת בְּאֹרֶך הַקִּיר כ"ה אַמָּה, "וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת" כָּל אֶחָד רֹחַב חֲלָלוֹ ה' אַמּוֹת. וְכָךְ פֵּרֵשׁ סָבִיב סָבִיבד, וְז"ל סָבִיב סָבִיב הָיוּ אוּלַמּוֹת בְּנוּיוֹת סְבִיב הַקִּיר אוֹ בַּחֲלַל הַקִּיר, ע"כ. וְלִדְבָרָיו אֵלּוּ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָאָם הַנָּבִיא כִּי אִם בְּזוֹ הָרוּחַ דְּרוֹמִית בִּלְבַד, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשָׂה בְּחוֹמַת הַצְּפוֹנִי וְהַמִּזְרָחִי.

וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר. הַסִּפִּים (יחזקאל מא, טו-טז) כָּתַב רש"י וְז"ל: אֻלַמֵּי הֶחָצֵר הַמְפוֹרָשִׁין לְמַעְלָה (יחזקאל מ, ל) וְאֵילַמּוֹת סָבִיב סָבִיב, לְכָל אֵלּוּ הַסִּפִּים הַחַלּוֹנוֹת וְכוּ'. פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ, דְּאַאֵלּוּ הָאוּלָמוֹת קָאי קְרָא, מִדְּאָמַר הֶחָצֵר וְלֹא הַחֲצֵרוֹת שְמַע מִנַּהּ דִּבְחַד חָצֵר מַיְרֵי, וּמִמֵּילָא הָווּ הַנָּךְ אֻלַמּוֹת שֶׁבִּפְנִים לַפְּנִימִית, שֶׁלֹּא הָיוּ כִּי אִם בְּזֶה הֶחָצֵרה, וְלֹא שֶׁבָּחוּץ מִשְּׁעָרֶיהָ שֶׁהָיוּ גַּם כֵּן בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה.

נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ (יחזקאל מא, טז) כָּתַב רש"י וְכָל זֶה מִבִּפְנִים. לְפִי שֶׁהָיוּ טָחִין עָלָיו צִפּוּי זָהָב שֶׁכָּל הַבַּיִת טוּחַ בְּזָהָב וְאֵין יְכוֹלִין לָטוּחַ בְּזָהָב עַל גַּבֵּי אֲבָנִים, ע"כ, מַשְׁמָע דְּבָא לְמַעֵט שֶׁלֹּא הָיָה שְׂחִיף עֵץ בְּאֻלַמֵּי הֶחָצֵר אֶלָּא בַּהֵיכָל הַפְּנִימִי בִּלְבַד הַנִּזְכָּר בַּכָּתוּב קֹדֶם הָאֻלַמּוֹת. וְטַעֲמוֹ דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶהַשְּׂחִיף עֵץ הָיָה כָּךְ גָּלוּי מִבְּלִי טוּחַ עָלָיו מִשּׁוּם (דברים טז, כא) "לֹא תִטַּע [לְךָ] אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' " כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּגְמָרָא תָּמִיד (כח:), וְלֹא אַשְׁכְּחָן לֹא בְּמִשְׁכַּן ה' וְלֹא בְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה וְלֹא בַּתַּלְמוּד שֶׁהָיָה טוּחַ זָהָב כִּי אִם בִּפְנִים, וּלְפִיכָך פֵּרֵשׁ שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ אַפְּנִימִי קָאֵי, וְלֹא אַאֻלַמּוֹת הֶחָצֵר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם טוּחַ זָהָב אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כָּל עֵץ.

גַּם אֵלּוּ הָאֻלַמּוֹת לֹא נִמְצָא דָּבָר מֵהֶם בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאֶפְשָׁר שֶׁמֵעֵינָםו בָּנוּ הָאַכְסַדְּרָהז שֶׁבְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכֶּרֶת בֶּפֶרֶק קַמָּא דְּתָמִיד בַּמִּשְׁנָה (פ"א מ"ג ובגמ' שם.) וְאַף הִיא מְסַבֶּבֶת הָעֲזָרָה לְכָל רוּחוֹתֶיהָ כְּפִי דַּעְתֵּנוּ בְּאֵלּוּ הָאֻלַמֹּת לֶעָתִיד.

תוכן העניינים

צורת בית המקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה