אור ברסלב

צורת בית המקדש· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק יב

פרק יא

כּוֹתֶל מַעֲרָבִית שֶׁל חָצֵר הַחִיצוֹנָה לֹא אִיתְפָּרֵשׁ כְּלָל בַּכָּתוּב, אַךְ הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁהִיא בִּדְמוּת הַמִּזְרָחִית בְּאוֹרֶךְ וּבְעוֹבִי.

וְיֵשׁ לָתֵת טַעַם שֶׁלֹּא נִזְכָּר בַּכָּתוּב לְפִי שֶׁלֹּא רָאָה שָׁם הַנָּבִיא שַׁעַרא, וְלֹא זָכַר בְּכָל הַחֲצֵרוֹת כִּי אִם הַשְּׁעָרִים וְלֹא הַחוֹמוֹת. וְכֵן בְּבַיִת שֵׁנִיב לֹא קָחָשִׁיב הַתַּנָּא שׁוּם שַׁעַר לַמַּעֲרָב.

וּבַסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח הַמְּחֻבָּר עַל הַמִּצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, כָּתַב בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי שֶׁהָיָה שַׁעַר לַמַּעֲרָבג, וְשֶׁנִּקְרָא פַּרְבָר. וְלֹא יָדַעְתִּי מְנָא לֵיהּ, דְּהָא תַּנָּא דִּידָןד (מידות פ"א מ"ד) דְּאָתָא כְּרַבָּנָןה (ירושלמי שקלים פ"ו ה"ב) לָא קָחָשִׁיב לֵיהּ. וְעוֹד שֶׁהֲרֵי רַזַ"ל פֵּרְשׁוּ הַכָּתוּב וְלַפַּרְבָר כְּמוֹ כְּלַפֵּי בַּר, כְּלוֹמַר שֶׁשָּׁמְרוּ הַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא תָּמִיד (כז).

וְאֶפְשָׁר שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁמְרוּ הַלְוִיִּם מִבַּחוּץ הוּא חוּץ לְשַׁעֲרֵי הָעֲזָרָהו, אִם כֵּן אַף בַּמַּעֲרָב בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁמְרוּ מִבַּחוּץ לַאֲחוֹרֵי הַכַּפֹּרֶתז, הָיָה גַּם כֵּן לְשָׁם שַׁעַר כְּמוֹ בִּשְׁאָר מְקוֹם שְׁמִירָתָן לַחוּץ.

וְזֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָלֶכֶת לִפְנִיםח בִּמְקוֹם שְׁמִירָתָן כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשְּׁמִירָהט. וּמַה שֶּׁהָיוּ בַּחוּץ לֹא הָיָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁ[יִּהְיוּ] יְכוֹלִין לֵישֵׁב שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ כָּל הַלַּיְלָה (תמיד שם) לְפִי שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה כִּי אִם לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד (שם), אֲבָל רַשָּׁאִין לַהֲלוֹךְ לִפְנִים בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּיּוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי הָעֲזָרָה נִנְעֲלוּ בְּכָל לַיְלָה, אֶפְשָׁר שֶׁפִּשְׁפְּשִׁין וּפְתָחִין קְטַנִּים הָיָה לָהֶם, אוֹ מַפְתְּחוֹת לְכָל שַׁעַר. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּפִנּוֹת הָעֲזָרָה וְהַר הַבַּיִת שָׁמְרוּ גַּם כֵּן, וּבַפִּנּוֹת אֵין שַׁעַר, מִכָּל מָקוֹם בְּאוֹתוֹ רוּחַ יֵשׁ לָהֶם שַׁעַר סָמוּךְ לָהֶן, וּלְפִיכָךְ סְבִירָא לֵיהּ דְּאַף בְּרוּחַ מַעֲרָבִית יֵשׁ שַׁעַר לְאוֹתָן שֶׁשָּׁמְרוּ כְּלַפֵּי בַּר. וְהַתַּנָּא לָא קָחָשִׁיב לֵיהּ לְפִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה, שֶׁמִּעוּט תַּשְׁמִישׁ הַר הַבַּיִת לְמַעֲרָבוֹי כְּדִתְנַן לְעֵיל (שם מ"א). וְאַף אָנוּ נֹאמַר שֶׁיְּחֶזְקֵאל לֹא זְכָרוֹ גַּם כֵּן מִזֶּה הַטַּעַם.

וְהַאי טַעֲמָא אִכָּא לְמֵימַר נַמִּי לְהַךְ תַּנָּא (פ"ב מ"ו) דִּסְבִירָא לֵיהּ י"ג שְׁעָרִים הָווּ בָּעֲזָרָה, וְקָחָשִׁיב שְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב וְשֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דִּלְפִי שֶׁלֹּא שִׁמְשׁוּ כְּנִיסָה וִיצִיאָה, לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם. וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח דָּחַק עַצְמוֹ לִמְצוֹא שְׁנֵי שְׁעָרִים בַּמַּעֲרָב, כִּי לֹא מָצָא רַק הַפַּרְבָר, וְלוֹ יֵשׁ שֵׁם, וְאָמַר שֶׁהֵם שַׁעַר אוּלָם וְשַׁעַר הֵיכָל שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם מְיֻחָד.

וַאֲנִי תָּמֵהַּ מַה צָּרִיךְ לְזֶה הַדֹּחַק, דְּהָא הַךְ תַּנָּא פַּלִּיגיא אַתַּנָּא דִּידָן דִּסְבִירָא לֵיהּ רַק שִׁבְעָה שְׁעָרִים בָּעֲזָרָה, וְכִי הֵיכָא דְּאִיהוּ קָחָשִׁיב שַׁעַר אֶחָד יָתֵר לַדָּרוֹם וְכֵן לַצָּפוֹן אַף עַל גַּב דִּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁבַע לֹא הָיוּ אֵלּוּ, הָכִי נַמִּי בַּמַּעֲרָב סְבִירָא לֵיהּ שֶׁהָיוּ עוֹד שְׁנֵי שְׁעָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם. וְלַאֲחוֹרֵי הַכַּפֹּרֶת הָיוּ, וְלֹא שַׁעַר אוּלָם וְהֵיכָל, שֶׁהוּא דֹחַק גָּדוֹל לַחְשׁוֹב שַׁעַר אוּלָם וְהֵיכָל עִם שֶׁהֵם מַעֲרָבִים לְשַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה.

וְלֹא תַּקְשֶׁה דְּאִם כֵּן הַוָּה לֵיהּ עִם הַפַּרְבָר י"ד, דִּלְטַעֲמָךְ לְרַבָּנָן הֲווּ ח' עִם הַפַּרְבָּר, אֶלָּא דְּפַרְבָר לְעוֹלָם אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְאַף לְשׁוֹן הָרַ"ר שְׁמַעְיָה בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (פ"ב מ"ו) כִּדְבָרַי, שֶׁכָּתַב וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב לַאֲחוֹרֵי הַכַּפֹּרֶת. אָמְנָם הַמִּסְתַּבֵּר דְּכֵיוָן דְּלָא קָחָשִׁיב תַּנָּא דִּידָן שׁוּם שַׁעַר לַמַּעֲרָב, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שַׁעַר כְּלָליב. וְהַיְנוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁשָּׁם מִעוּט הַר הַבַּיִת (פ"ב מ"א), וְאֵין צוֹרֶךְ לִכְנִיסָה וִיצִיאָה לְשָׁם.

גַּם הָרִי"א כָּתַב (יחזקאל מ, ה) שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם שַׁעַר בַּמַעֲרָביג, וְנָתַן שְׁנֵי טְעָמִים אַחֵרִים. הָאֶחָד לְפִי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַהֵיכָל לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלֵרָאוֹת שָׁם, וְזֶה אֵינוֹ בַּמַּעֲרָב. וְהַשֵּׁנִי, שֶׁהַבָּא אֶל הָעֲזָרָה יִשְׁתַּחֲוֶה בְּהִכָּנְסוֹ נִכְחוֹ, וְאִם יָבֹא בַּמַּעֲרָב יִשְׁתַּחֲוֶה (בַּמִּזְרָח) [לְמִזְרָח] נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יַרְחִיקֵם מִתּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם. ע"כ.

וְאִם כֵּן גַּם לֶעָתִיד לֹא רָאָה יְחֶזְקֵאל שׁוּם שַׁעַר בַּמַּעֲרָב, וּלְפִיכָךְ לֹא זָכַר חוֹמָה הַמַּעֲרָבִית, לְפִי שֶׁלֹּא זָכַר חוֹמָה כִּי [אֶלָּא] אִם הָיָה לָהּ שַׁעַר.

"וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה" (יחזקאל מ, יז) אֶל תּוֹכָהּ. כִּי עֲדַיִן הָיָה מַקִּיף מִבַּחוּץ לִרְאוֹת בִּנְיְנֵי תָּאֵי הַשַּׁעַר שֶׁבַּחוּץ.

"וְהֵנָּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָּה", פֵּרוּשׁ: כְּזֻזְטְרָאיד שְׁהִיא כְּמִין עֲלִיָּהטו בּוֹלֶטֶת וְעָלֶיהָ בְּנוּיוֹת לְשָׁכוֹת.

וְזוֹ הָרִצְפָּה הִקִּיפָה כָּל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, כַּמְּפֹרָשׁ בְּקַפִּיטָל מ"ב (ג) שֶׁהַלְּשָׁכוֹת שֶׁאֵצֶל הַתָּאִים שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בִּדְבָרֵינוּ סִימָן ע"א הָיוּ כְּנֶגֶד הָרִצְפָּה. וְהֵן הֵנָּה הָיוּ בְּמַעֲרָבִית צְפוֹנִית וּמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְהַתְחָלַת הָרִצְפָּה הִזְכִּירוֹ הַנָּבִיא ע"ה בַּשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי, הָא קַמָּן דְּעַל כָּל פָּנִים לְשָׁלֹשׁ רוּחוֹת הִקִּיפָה הָרִצְפָּה. וְכֵן נַמִּי לָשׁוֹן "סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל מ, יז). וְכֵן דִּבְרֵי הַרַ"ר שְמַעְיָה ז"ל שֶׁנַּעְתִּיק בְּסָמוּךְ. וְהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁאַף בַּמַּעֲרָב הָיְתָה מַקֶּפֶת.

וְהַכְּסֻסְטְרָא הַזֹּאת בְּנוּיָה בְּגֹבַהּ הַחוֹמָה, עַד שֶׁתַּחְתִּיתָהּ מְכֻוָּן לְעֻמַּת גּוֹבַהּ הַשְּׁעָרִים, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים חֲמִשִּׁים אַמָּה כַּמְפוֹרָשׁ לְעֵיל סִימָן ג'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה שַׁעַר, הָיָה הַשַּׁעַר מַפְסִיק אֶת הַכְּסֻסְטְרָא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ, יח) וְהָרִצְפָה אֶל כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים לֹא מֵעַל הַשְּׁעָרִים. וְעוֹד הָיְתָה הַכְּסֻסְטְרָא הַזֹּאת נִפְסֶקֶת כְּנֶגֶד הַחֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת שֶׁאַזְכִּירֵם בְּסָמוּךְ (סימן י"ג-ט"ז) בְּאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

וְהַלְּשָׁכוֹת שֶׁעָלֶיהָ הֵם שְׁלֹשִׁים, כְּדִכְתִיב (יחזקאל מ, יז) "שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל הָרִצְפָה". וּבְבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה רִצְפָה זוֹ עִם הַלְּשָׁכוֹת שֶׁעָלֶיהָ, וְאֶפְשָׁר שֶׁמֵּעֵין אוֹתָהּ (בְּנָאוּ) [בָּנוּ] בְּבַיִת שְׁנֵי הַגְּזֻזְטְרָא דִּתְנַן בְּמִדּוֹת (פ"ב מ"ה). שֶׁהָעֲזָרָה הָיְתָה חֲלָקָה בָּרִאשׁוֹנָה וְהִקִּיפוּהָ כְּזֻזְטְרָא, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָה וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין.

וְכָתַב ה"ר יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל זלה"ה (יחזקאל מ, ה), הָעֲזָרָה הַחִיצוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי הָיָה עֶזְרַת נָשִׁים וְשֶׁבָּנוּ אוֹתָהּ גְּזֻזְטְרָא כוּ'. וְרָאִיתִי אֲנִי בְּפֵרוּשֵׁי חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים, שֶׁהָיְתָה הָעֲזָרָה הָרִאשׁוֹנָה מְיוּחֶדֶת לַגּוֹיִם הַבָּאִים לְהִתְפַּלֵּל בֵּית ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בִּתְפִלָּתוֹ (מל"א ח, מא) "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי" וְגוֹ'. וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם לְדַעְתֵּנוּ, כִּי הִנֵּה לֶעָתִיד לָבֹא יִיעֲדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁיֵּלְכוּ עַמִּים רַבִּים אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב לְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ (ישעיה ב, ג, מיכה ד, א). וְלָכֵן הָיָה רָאוּי שֶׁיְּיוּחָד אֲלֵיהֶם מָקוֹם מְיוּחָדטז חִיצוֹנִי וְיוֹתֵר מְרוּחָק מֵהַקּוֹדֶשׁ. וְאוּלַי שֶׁעַל אוֹתָהּ עֲזָרָה תִּהְיֶה עֲלִיָּה מֻקֶּפֶת גְּזֻזְטְרָא לַנָּשִׁים כְּדִבְרֵיהֶם ז"ל (פ"ב מ"ה), וְתִהְיֶנָּה רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָה, וְהַגּוֹיִם בָּעֲזָרָה מִלְּמַטָּה וְכוּ', עכ"ל.

הִנֵּה שָׁכַח הָרַב ז"ל וְלֹא זָכַר מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ בְּפ"ק דְּכֵלִים (מ"ח): הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּיז שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין לְשָׁם. הָא קַמָּן דְּאַף לֹא בְּכָל הַר הַבַּיִת הָיוּ רַשָּׁאִין הַגּוֹיִם לִכְנוֹס. שֶׁהַחֵיל הוּא לִפְנִים מִן הַסּוֹרֵג וְלִפְנֵי עֶזְרַת נָשִׁיםיח - אִם לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (יומא טז. ד"ה לפנים) וְהָרע"ב (פ"ב מ"ג) ז"ל שֶׁפֵּרְשׁוּ, שֶׁהַחֵיל עֶשֶׂר אַמּוֹת דִּתְנַן (פ"ב מ"ג) הַיְנוּ, מְקוֹם רֹחַב עֶשֶׂר לִפְנֵי עֶזְרַת נָשִׁיםיט - וְאִם לְהָרַמְבַּ"ם (בה"ב פ"ה ה"ג) שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁהוּא חוֹמַת עֶזְרַת נָשִׁיםכ וְגָבְהָהּ עֶשֶׂר. וְשֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּקִּינוֹת (איכה ב, ח) "וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה". חֵל, הִיא חוֹמַת עֶזְרַת נָשִׁים הַקְּטַנָּה, וְחוֹמָה הִיא לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵלכא שֶׁאוֹתָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה. לְכֻלֵּי עָלְמָאכב הַחֵיל הוּא קוֹדֶם עֶזְרַת נָשִׁים וְהַגּוֹיִם אֲסוּרִים לִכְנוֹס לְשָׁם.

אָמְנָם לְהַסְכִּים לְדִבְרֵיהֶם עִם מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה ע"ה (מל"א ח, מא) "וְגַם אֶל הַנָכְרִי [וְגוֹ'] וּבָא וְגוֹ' ", נֹאמַר שֶׁהַמָּקוֹם הַמְיוּחָד לָהֶם הוּא בְּהַר הַבַּיִת וְעַד הַסּוֹרֵג בִּלְבַד.

וּלְדַעְתִּיכג זֶהוּ שִׁמּוּשׁ הַסּוֹרֵגכד, לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ הַמְקֻדָּשׁ לַגּוֹיִםכה וְלִטְמֵאֵי מֵת, אֶלכו הַר הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ מְקֻדָּשׁ לְכָךְ, וּלְפִיכָךְ פָּרְצוּ בוֹ מַלְכֵי יָוָןכז כֵּיוָן שֶׁהוּא לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם. וּכְשֶׁזָּכוּ וְגָדְרוּ תִּקְּנוּ עַל כָּל פִּרְצָה הִשְׁתַּחֲוָיָה (פ"ב מ"ג), לְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב. וְזֶהוּ הָעֲזָרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים, וְקָרְאוּ לְהַר הַבַּיִת גַּם כֵּן עֲזָרָה, בְּמֻשְׁאָלכח מִלְּשׁוֹן עֲזָרָה, וְלֹא שֶׁכִּוְּנוּ לְמַה שֶּׁנִּקְרָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עֲזָרָה.

וְלוֹמַר דְּדִבְרֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁיָּדָם תַּקִּיפָה, אֵינוֹ נִרְאֶה, חֲדָא דְּמַשְׁמָע שֶׁהָיָה מְיוּחָד לָהֶם בְּיִחוּד מִדַּעַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְזִקְנֵיהֶם, וְתוּ שֶׁאִם יָדָם תַּקִיפָה מִי יַעֲצוֹר בָּהֶם, וּמִי יַצִּיב גְּבוּלוֹת עַמִּים לָשׂוּם לָהֶם יָד וּמְקוֹם גְּבוּל וְחֹק בַּל יַעֲבֹרוּ כְּשֶׁיָּדָם תַּקִּיפָה. וְאַף הָרַב הָרי"א ז"ל לֹא לְכָךְ נִתְכַּוֵּן, אֶלָּא שֶׁעַל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה לָהֶם מְיוּחָדכט מֵעוֹלָם, עָלָיו דִּבְּרוּ חַכְמֵיהֶם. עַל כֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי הוּא הַנָּכוֹן.

תוכן העניינים

צורת בית המקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה