צוואת הריב"ש· רבי ישעיה מיאנוב
פרק ט
א ואם יבאו לו תאוות עוה"ז ירחיק מחשבתו ויבזה התאוה עד שיהי' שנאוי ומאוס אצלו וירגיז יצ"ט על היצה"ר ותאוותו. ובזה יכניעם.
ב ושלא יהי' לו עצבות כלל כשלא יהי' לו תאוות עוה"ז. אלא אדרבא ישמח מאד. במה שהוא זוכה להכניע תאוותו לשם כבוד הבורא יתברך כמ"ש חז"ל ושמחים ביסורים.
ג בזה כאשר לא ימשך אחר תאותו אפילו במחשבה ויבזה אותה ויכניע מאד הקליפות כמ"ש בזוהר ובר לבב דלא אמשיך לרעותיה ולבי' בתר ב"א.