התקשורת והחרדים · ב. שימוש בהמחשה מטעה
הוגש למראה עיני צילום כתבה גדולה מתוך אחד העיתונים, שזו כותרתה:
"7 נעצרו בחשד לרצוח אב ובן" - חלק נכבד משטח הכתבה הוקדש לתמונת אחד החשודים שנעצרו, כאשר בתמונה נראה… תלמיד ישיבה!
וכך מובל הקורא התמים למסקנה הפשוטה והשקרית כי תלמיד ישיבה חשוד ברצח(!).
ומה האמת? באותיות הקטנות של הכתבה הגדולה, בתוך דברי הדיווח על אשר התרחש, מופיע שמו של החשוד שבתמונה תוך כדי ציון כי מדובר באחד מבכירי העבריינים המעסיקים כיום את ימ"ר תל אביב אשר השתחרר לפני כשנה בתום ריצוי 12 שנות מאסר. ועוד מוזכר שם במילים קצרות, כי הוא נעצר כעת בדרכו לטיסה לחו"ל כשהוא מחופש לחרדי.
כמה מבין קוראי העיתון הגיעו לשורה קצרה וצרה זו וקלטו את המשמעות המטעה הנובעת משילוב כותרת הענק והתמונה הגדולה?? האם האמת וההגינות אינן מחייבות לציין בכיתוב שמתחת התמונה "אחד החשודים שנעצר כשהוא מחופש לחרדי" במקום לכתוב רק את שמו בתוספת המילים: "אחד החשודים שנעצרו" כאשר הטעיית הקורא ידועה מראש?? אך לצערנו מגמת הכותב ברורה.
ג. קביעת השערה כאילו היתה ידיעה ברורה.
באחד העיתונים הופיעה הכותרת הבאה כאשר היא זועקת באותיות ענק:
"חרדים מזעיקים חבלני משטרה לפינוי שקיות אבנים".
בגוף הכתבה מסופר כי חבלני המשטרה נאלצים להתמודד מול "הטרדות של חרדים" וכו'.
אך רק אם לקורא יש סבלנות וסקרנות, והוא ממשיך לקרוא בציפיה לדיווח על מקור המידע אשר הוכיח כי מדובר בחרדים, הרי הוא מגלה להפתעתו את המילים הבאות בסוף הכתבה: "פקק תנועה גדול נוצר במקום עד שהתברר כי מדובר במתיחה אכזרית של אלמונים, ככל הנראה חרדים".
אילו היה מדובר בכל ציבור אחר לא היה עובד העיתונות מעיז להפוך את ה"ככל הנראה" שלו לקביעה ודאית, ועוד לזעוק זאת בהיסטריה בכותרת כתבתו. אך כאשר מדובר בציבור אשר הצלחת דרכו - הבאה לידי ביטוי בתנועת התשובה האדירה הפורחת בכל רחבי הארץ, מהוה איום על דרכו והשקפת עולמו של עובד זה, הרי כל הכפשה שיקרית מותרת, ובלבד לעוות את דמותו של הציבור הנאמן לתורת אלהי ישראל, ולשוות לו תדמית שלילית ככל האפשר.