צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
הפטרת שבת הגדול
פרק א
וקרבתי אליכם למשפט עמ"ש בעניותי בס' הקטן דברים אחרים דף מ"ב ע"ב בס"ד ועיין עוד שם דף ל"א ע"ב:
פרק ב
כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. דרך הלצה פירשו המפ' במשז"ל האומר לא לא שבועה כמ"ש גבי נח. וכן לישראל אמר כי מי נה זאת לי וכו' כן נשבעתי וכו' וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט. הרי שאמר לא לא לישראל כמ"ש לנח. וז"ש אני ה' לא שניתי כלומר תיבת לא. שניתי שאמרתי לא שני פעמים והיא שבועה. ולזה אתם בני יעקב לא כליתם ועמ"ש בעניותי בס' הקטן דברים אחדים דף ט"ו ע"ב בס"ד:
פרק ג
כי תהיו אתם ארץ חפץ עמ"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף ע' ע"ב בס"ד וראש דוד פ' ואתחנן:
פרק ד
אז נדברו יראי ה' וכו'. פירש"י בזמן שהטובים הלכו קדורנית. ואפשר במ"ש ילקוט דוד דגלות מצרים היה לפי שעתידין לקבל התורה והתורה היא רוחנית ואי אפשר לקבל התורה כשהחומר הוא בהשקט ושלוה וכו' ע"ש ובזה פירשנו מאז"ל דאמרה תורה שילמדו מתוך הדוחק ומתוך הטרוף וכו' והטעם שאי אפשר לקנות התורה אלא ע"י שהחומר יהיה מעוך וכתות וז"ש אז בזמן שהטובים הלכו קדורנית ידעו יראי ה' שמועיל הכנעת החומר לזכות לתורה ואז"ל בש"ר פ' שמות ופ' תשא דשכר יראה הוא התורה ולכן זכו יראי ה' לעסוק בתורה ואז נדברו איש אל רעהו וגם הי' בענוה וז"ש נדברו שהדיבו' יוצא מבין שניהם כמשז"ל על משה ואהרן שכל א' אומר לחבירו אתה גדול והדיבור יוצא מבין שניהם וכן יראי ה' היו לומדים בענוה וזהו נדברו שהדיבור יוצא מבין שניהם ויקשב ה' לימודם וישמע דברי ריצויים וענותנותם ויכתב ס' זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו היא התורה שכלה שמותיו של הקב"ה שהם מחשיבים התורה שהיא רוחנית ואי אפשר ליכנס בחומר אם לא יוכנע ויותש. והיו לי שכל מקום שנאמר לי אין לו הפסק כמשז"ל. וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו הכונה שכ' ראב"ן דף י"ו ע"ד דבן עזאי סובר דהאדם אוהב את בנו יותר ממנו ע"ש וק"ו כשהבן עושה לו נחת רוח ובמקום שיחשיב עצמו כבן עובד אותו כעבד ודאי שגברו רחמיו מאד כן אחמול עליהם דמאן דעסיק באוריי' אקרי בן והם יודעים זה ושוו נפשייהו עבדי לעובדני גם אני אחמול עליהם כרחמי האב על הבן שעובד אותו שמרחם עליו ביותר גם אני אעשה זאת רח"ם רחמתי"ם לראש גבר:
פרק ה
זכרו תורת משה עבדי וכו' הנה אנכי שלח לכם את אליה וכו' אפשר במ"ש בז"ח דהגאולה העתידה בזכות משה רבינו ע"ה והוא תבע יקרא דאורייתא וצריך לעסוק בתורה ונגאל בעה"י וז"ש זכרו תורת משה וכו' כלומר לעסוק בה ואז הנה אנכי שולח לכם את אליה וכו' ואחר זמן רב מצאתי במדבר רבה פי"ד שאמרו עשיתם התורה קוו לאליהו וכו' ואומר זכרו תורת משה וכו' הנה אנכי שולח לכם את אליה וכו' עלץ לבי והוא מתוק לפי הקדמת ז"ח הנז':
והנה אות ז' של זכרו גדולה. ויראה לומר ז' רמזים על מה שאות ז' הלזו גדולה:
(א) במ"ש במדבר רבה פי"ב אמר רשב"ל זיין אני עושה לכל מי שהוא סוחר באמיתה של תורה וזה אפשר שהוא רמז ז' גדולה של זכרו תורת כלו' זיין יהיה לעוסק בתורה:
(ב) ועוד רמז דאהני עסק התורה לינצל מיצה"ר דיש לו ז' שמות כמ"ש בסוכה:
(ג) גם רמז ז' גדולה כשני זיינין גימטריא י"ד שינצל מסט"א הנסרכת בי"ד מקומות למעלה כמ"ש מהרח"ו ז"ל בסוד ודי זהב:
(ד) גם זין גדולה כשנים גימט' זהב דהעוסק בתורה ממרחק תביא לחמה ותועיל כזהב:
(ה) יתר על כן רמז שתועיל לאדם לז' בחי' ד' יסודות ונר"ן:
(ו) ויטמין ברמז שצריך לעסוק בתורה כל ימיו ע' שנה שהם ז' עשיריות ואין פוטר:
(ז) ויתכן כי אות ז' גדול' רמז לשבת קו' ששומר שבת כמקיים התורה גם שבת יום מיוחד לעסוק בתורה כמ"ש רז"ל שאמרה תורה עת שבאו אבותנו לארץ למחר זה רץ לשדהו וזה לכרמו ובטל עסק התורה וא"ל הקב"ה יש יום שבת שיעסקו בתורה גם רמז שאם ישמרו שבת שהוא ז' ויעסקו בתורה וז"ש זכרו תורת משה שהיא שכוחה בששת ימי המעשה וזכרוה בז' שהוא שבת ובשמירת שבת ותורה הנה אנכי שלח לכם את אליהו דבזכות שבת נגאל כמשז"ל ועמ"ש בס' הקטן ראש דוד דף נ"ח ע"א ודף קנ"ה ע"ג ובס' הקטן דברים אחדים דף ק"ב בס"ד: