אור ברסלב
צוארי שלל הפטרת קרח

צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הפטרת קרח

הפטרת שלח

פרק א

ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם וכו' אפשר שרמז להם שאם יעשו תשובה יהיה קיום למלך וז"ש ועתה שאז"ל על כמה פסוקים אין ועתה אלא תשובה כלומר שאם תשובו בתשובה כרמוז בתיבת ועתה. אז אשמח וזהו הנה ואז"ל במדבר רבה כי הנה מורה שמחה כמש"ה הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. וכונתו לומר הנה ראיתי שמחתכם שלימה שמחה גופנית כדכתיב לעיל וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד. לכן אני אומר ועתה הנה אם תשובו בתשובה כרמוז בתיבת ועתה אז הנה לשון שמחה ואז המלך מתהלך יושפע מן השמים להתהלך לפניכם להנהיג אתכם וזהו השמחה אבל בלא תשובה לשמחה מה זו עושה וגם יהיה לי שמחה שלא אמות אם שאול מלכותא העדיו מיניה שלא יבטלו מעשה ידי בחיי והיא שמחה רוחנית שאני רוצה לחיות לעבוד ה':

ואומרו ואני זקנתי ושבתי להבין הכפל וגם מאמר ובני הנם אתכם. אפשר במה שפירש מורינו הרב מהר"י הכהן זלה"ה במאמרם פ"ק דתענית דף ה' על פ' ויהי כאשר זקן שמואל ומי סיב כלי האי אמר"י זקנה קפצה עליו וכו' מרננו אבתריה וכו'. וצריך ביאור מ"ש דאי שכיב אדזוטר מרננו אבתריה וכי אחר שמואל מי שם פה ואין איש היה נודד כנף רנני"ם ח"ו ותו מה הרויח דזקנה קפצה עליו אטו זקני הדור לא הכירוהו כי רך בשנים הוא ופירש הרב הנז' דכת הקודמים פירשו בכפל הכתוב בגזרת עלי לא יהיה זקן בביתו וכל מרבית ביתו ימותו אנשים דתרתי נגזרו אחת למות בקצרות שנים וזאת שנית שלא יזכו לשער לבן דשכיחי טובא דזמנין גם בעודם רכים בשנים שערם הפך לבן מאיזה סיבה אם לטוב אם למוטב ומי שלא ידע במספר שנותיו יסבור כי זקן הוא ולכן נגזר שלא יהיה להם שער לבן לבית עלי וזהו וכל מרבית ביתו ימותו אנשים כי כל רואיהם יכירו כי בחורים הם ועלי אמר לשמואל כה יעשה לך אלהים אם תכחד ואי שכיב אדזוטר מרננו שמא כיחד איזה דבר לעלי והגיעתו קללתו ולכן קפצה עליו זקנה וגם את הזקן הפך לבן אשר לא היה כן בבית עלי ומוצל אותו צדיק שלא כיחד ולא חלה קללתו של עלי זהו תורף דבריו ואנו בעניותנו כתבנו בזה בקונטריס פתח עינים שבת דף נ"ו ויישבנו המאמרים דשבת ותעניות ומכות דף י"א בס"ד. וז"ש ואני זקנתי וקפצה עלי זקנה ותש כחי. ושבתי דהזקן הפך לבן ולא כיחדתי לעלי ולא נתקיימה הקללה ובני הנם אתכם כלומר שוים לכם וכל האומר חטאו טועה כי החסרון הנמצא הוא שהם אתכם שוים לכם ולא הלכו בדרכי דוקא אבל אין בהם פגם וקללת עלי על תנאי נתקיימה בזה שהנם אתכם ולא הלכו בדרכי דוקא וכמו שכתבנו בעניותנו שם:

פרק ב

ואת מי עשקתי ואת מי רצותי. פירשו כת הקודמין אשר היו תמהים כי נאמן שמואל ומהיכא תיתי עשי"ק לגביה לכן פירשו כי יש לך אדם איש ואיש קרבו"ת יחפצו ומתקרבים ומערבין דעתם עם חבריהם עד אשר יתירו להם פסת יד ומטי להו הנאה מהם ומהמונם אך לא מלבם של הנותנים מטוב רצונם רק שמוכרחים קצת מפני הכבוד ומפני הבושה הוא הדבר אשר דברו הנביא את מי עשקתי ולאו עושק ממש אלא את מי רצותי שנתרציתי עד שהנאני בממונו דכל כי הא לגבי דידי עושק מיקרי:

פרק ג

ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבותכם מארץ מצרים. יש לדקדק דמה ר"ל בזה ועוד דבסמוך אמר כאשר בא יעקב מצרים וישלח ה' את משה ואת אהרן וכו' וכל זה פסוק יתר. ואפשר במ"ש רז"ל דשמואל שקול כמשה ואהרן וכמו שאמר הוא עצמו להקב"ה שקלתני כמשה ואהרן כמ"ש פ"ק דתעניות. וזהו שרצה לרמוז להם כי הסכילו אשר עשו כי כלם יודעים אשר הפליא ה' לעשות ע"י משה ואהרן והיה להם לבטוח כי על ידו ג"כ ינטלם וינשאם ואחר אשר פרסם שלא לקח מאומה ויצאה בת קול ויאמר עד. אמר להם ה' אשר עשה וכו' כלומר כלכם מודים נפלאותיו ע"י משה ואהרן וא"כ מה היה לכם במלך אחר שאני כמשה ואהרן רק מפני ענותנותו סתם הדברים והמבין יבין והתחיל לפרש דבריו כאשר בא יעקב וכו' והכניס עצמו עם ירובעל ובדן ויפתח לרוב הענוה:

פרק ד

אם תיראו את ה' וכו' והייתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר ה' אלהיכם. לפום ריהטא היה נראה שזה נמשך למה שאמר אם תיראו את ה' כלומר שתיראו וכו' ותלכו אחר ה'. ואם כן אין לדבר גזרה וגם להבין אומרו והייתם גם אתם דתיבת גם נראית מיותרת. ושמעתי בזה ואוסיף נפך בס"ד והוא במ"ש בזהר הקדוש פ' שלח דף קס"ו ע"א דהמעלה הגדולה הוא כמו בצאת ישראל ממצרים דכתיב וה' הולך לפניהם יומם ושם פירוש הנאמר באברהם אע"ה התהלך לפני וכו' ע"ש וזהו שאמר אם תיראו וכו' אז תזכו והייתם גם אתם כמו שהיה ביצ"מ וה' הולך לפניהם וזהו גם אתם שתזכו למעלת אבותיכם ותהיו גם אתם והמלך אחר ה' אלהיכם כי כ"י הוא ילך לפניכם והוא המעלה הגדולה. ובזה פירשו הראשונים ורעם ונשאם כי דרך הנשיא לילך בראש וכל הקהל אחריו ודרך הרועה שהוא אחר הצאן וז"ש ורע"ם כרועה שהולך אחר הצאן אז נשא"ם כנשיא שהולך לפניהם:

פרק ה

כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם. אפשר במ"ש בזהר הקדוש והביאו הרב כתנות אור פ' יתרו דאומות העולם שהם תחת יד השרים כשתתמלא סאתם מעביר השר בחטאם ואח"ך מאבד האומה. אבל ישראל שאנו תחת ממלכתו יתברך והוא כביכול שר שלנו גמירי דלא כליא שבטא ולא יכלו כשם שהוא ית' חי וקים לעד כך זרע ישראל חיים וקיימים הגם שהם בצרות וגליות בתוכחות על עון עכ"ז חיים וקיימים כשם שהוא ית' כב יכול חי וקיים לעד ע"ש באורך וז"ש כי לא יטוש ה' את עמו למוסרם ביד אויב שיכלו. בעבור שמו הגדול דשמו קיים לעד וגם ישראל ונתן טעם כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם ואי אפשר שתאבד אומה אא"כ יאבד מקודם השר שלה ולזה ישראל שהם תחת רשותו ית' חיים טובים ואי אפשר לאבדם:

ועוד אפשר בדין אונס דכתיב לא יוכל שלחה כל ימיו והקב"ה כפה הר כגיגית ואנס את ישראל כביכול לקבל התורה שהיה בחינת חתן וכלה וא"כ דין הוא שלא ישלחנו לעולם כמ"ש המפרשים וז"ש כי לא יטוש וכו' ונתן טעם כי הואיל ה' שרצה לעשות אתכם לי לעם כלומר שהוא רצה ואתם לא רציתם אלא היה באונס וכיון שכן לא יוכל שלחה ולכן לא יטוש ה' את עמו:

פרק ו

וישכחו את ה' אלהיהם וימכור אותם ביד סיסרא וכו' ויצל אתכם מיד אויביכם וכו' אפשר במ"ש המפרשים דגוי קונה לישראל למעשה ידיו ולא לגופו וישראל קונה לגוף הגוי הטעם הוא דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה מוטב ואם לאו מחזיר העולם לתהו ובהו ונמצא דישראל קנו כל העולם דהו"ל כמציל מזוטו של ים ושלילותו של נהר דהרי אלו שלו. וז"ש וישכחו את ה' אלהיהם ועי"ז וימכור אותם ביד סיסרא וביד פלשתים וביד מלך מואב. אמנם יען דקבלו ישראל התורה אהניא הקבלה להעמיד העולם כמ"ש התוס' ריש ע"ז וא"כ מכירה זו אינה לגופם כי אדרבה גוף א"ה קנוי להם כיון דהא מיהא העולם קיים בשביל קבלתם התורה והיינו דקאמר וילחמו בם כלומר המכירה אינה מכירה רק וילחמו בם דוקא להלחם בהם ולא לקנות גופם. ויזעקו וכו' וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם הפריש אתכם והצילכם מידם בלי כסף ובלי מחיר דהמכירה לא היתה מכירה רק ניתן להם רשות לענותכם כי שכחתם ה'. ובשובכם הצילכם כרגע באין אומר ואין דברים כאשר כתבנו:

ורז"ל פ' אם אינם מכירין אמרו שקל הכתוב ג' קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו' ע"ש וקצת יש לדקדק אומרו שקל הכתוב ג' קלי וכו' דהול"ל שקל שלשה קלי וכו' או לימא שקל שמואל ג' קלי עולם וכו'. ותו דכד דייקת שפיר אין ללמוד דיפתח בדורו כשמואל בדורו דכיון דשמואל עצמו הוא המדבר לפי רוב הענוה כלל עצמו עמהם. והשתא דאתית להכי גם לימוד ירובעל בדורו כמשה בדורו ובדן בדורו כאהרן בדורו נתפקפק אצלנו דאימא הא כדאיתיה והא כדאיתיה דהכי קאמר להם קדמוניות התבוננו כאשר בא יעקב מצרים וכו' וישלח את משה ואהרן וכו' וכבר נודע בישראל גדול שמם וסליק ענינא. ובתר הכי אתא א"ד ופסיק וישכחו וכו' וימכור וכו' ומה שנכלל שמואל הוא מענותנותו ואין ללמוד לעלמא ומשה ואהרן כבודם במקומם בצאת ישראל ממצרים וגבה טורא בינייהו. ואפשר עם מ"ש רז"ל אהא דכתיב ואת שמואל והול"ל ואותי אלא דאף שמואל רבן של נביאים מתנבא ואינו יודע מה מתנבא שנאמר וישלח ה' וכו' ואת שמואל ואותי לא אמר אלא ואת שמואל לפי שלא היה יודע מה היה מתנבא. וצריך טעם מדוע בזה נעשה הכר כי הנבואה דברה. והכל מיושב בחדא מחתא דדוקא במקום הזה הנבואה עשתה רושם להגיד כי הדברים הם דברי הנבואה שלא מדעת שמואל כי בזה אהניא לך ללמוד דהקל שבקלים שנתמנה שופט בזמנו הוא כאביר שבאבירים דעין רואה דברי הנבואה דכללה שמואל עם ירובעל ובדן יפתח וכיון דשמואל שקול כמשה ואהרן אף אנו נאמר דגם משה ואהרן הנאמרים באמת לעילא מכל צרוף יצרפו עמהם ושקל ג' קלי עולם עם ג' חמורי עולם והכל מתוקן והד ילפותא יוצאה בהינומא. וכל זה רמזה הברית' הנז' דקאמרה שקל הכתוב ג' קלי עולם וכו' ובדקדוק גדול קאמר הכתוב להורות דאינם דברי שמואל אלא דברי הנבואה ואין לדחות דשמואל לפי רוב הענוה אמרה כי אינם דבריו ובכן הלימוד עולה כהוגן יציבא מילתא ומהימן:

תוכן העניינים

צוארי שלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה