אור ברסלב
צוארי שלל הפטרת זכור

צוארי שלל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הפטרת זכור

הפטרת שקלים

פרק א

ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ה' למשחך וכו'. יש לדקדק מה צורך בהקדמה זו אותי שלח וכו' ועוד מ"ש אח"ך ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה' וכו' מה יש לו לשמואל בזה אם הוא הקים דבר ה' דקאמר ברוך אתה לה'. ושמעתי מפה קדוש הרב המובהק מר קשישא כמהר"ר אברהם רוזאניס זלה"ה אב"ד ור"מ דקושטא יע"א בעלותו ההרה זו ירושלם ת"ו. ואיני זוכר אם מפי עצמו אמרה או משם הרב מהר"ש פרימו זלה"ה דידוע מ"ש פ"ק דתעניות דשמואל שקול כמשה ואהרן ולא יבטלו מעשה ידיו בחייו ומשו"ה הוצרך למות בחיי שאול. וז"ש לו שמואל פקח עיניך בי אותי שלח וכו' ואם לא תקיים אתה ממיתני שצריך למות שלא יבטלו מעשה ידי. ומשו"ה שאול כשחזר דלפי דעתו קיים מאמר ה' פתח בברוך אתה לה' היה תחיה כי אני הקימותי את דבר ה' וא"כ מלכותי נכון וברוך אתה בחיים עכ"ד ואנכי איש צעיר כתבתי בעניותי בזה ובשאר פ' ההפטר' בספרי הקטן ראש דוד פ' תצוה ובספרי הקטן דברים אחדים בדרושי שבת זכור בס"ד:

פרק ב

אכן סר מר המות. שמעתי מהרב החסיד כמהר"ר דוד מלמד זלה"ה משם הראשונים שני דרכים דחוץ מן המות יש מרירות נטפל אל המות אם יהרגנו הדיוט כאלו הוא שפל וירוד. אבל אם המלך והשלטון הורגו בעצמו לא יש מרירות זה ונשאר המות לבד. ואגג בראותו שהגישוהו לפני שמואל הנביא ע"ה והבין שהוא בעצמו רוצה להורגו אמר אכן סר מר נסתלק מרירות המות כיון שהורגו גדול שבישראל ונשאר המות לבד. א"נ שמרירות המות הוא שלא ישאר לו זרע והוא שידע שעבר אשתו ועשה כשפים להצילה ומשם יצא המן נסתלק המרירות וז"ש אכן סר מר המות כי כבר יש לו זרע מרעים. ע"כ שמעתי. ולי ההדיוט אפשר כי עמלק גימט' מר ורצה לומר שעתה שמשאיר זרע נתבטל מעמלק המות שלא נמחה עמלק כאשר דימה שאול וכאשר נצטוה וז"ש אכן סר מ"ר המות נסתלק מעמלק המות כאמור. א"נ במ"ש הרב מנות הלוי שכל שררת המן הרשע הי' ע' יום וביום ע"א נתלה וזה כיון ברשעו דתלית המן ביום ע"א כמספר אכ"ן זהו מר המות במרירות יאנח דידע בכשוף מסט"א או איליא נפל בפומיה דהמות העיקרי ביום ע"א שנתלה המן הרשע:

פרק ג

ויוגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד. פירש תלמיד הרשב"א הביאו הרב משכנות יעקב ז"ל דף ק"י ע"ג שירמוז דחשב שאול כי כבר קיים מצות היד כי יד על כס יה עכ"ד:

(ב) ולי ההדיוט אפשר לומר להפך. כי הנה אמרו בזהר הקדוש אין הגדה אלא דבר חכמה. וז"ש ויוגד לשמואל דברי החכמה כי בא שאול ולא תקן רק הוא מקיים היד כלומר כי יד על כס יה וכו' דהיינו שהוא לא עשה כלום ומתקיים כי יד על כס יה מלחמה לה' כמו שהיה עד עתה:

(ג) א"נ אפשר דברי חכמה ונבואה שהוגד לשמואל דשאול גרם דמחיית עמלק עד שיבא משיח שיהיה בי"ד בניסן כמ"ש הגאון במעשה רקח מס' פסחים משם התקונין ע"ש וכן מוכח מרעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ט סוף ע"א מר"מ ע"ש והוא אומרו והנה מציב לו י"ד שהוא גרם להקים י"ד למחיית עמלק באחרית הימים הוא י"ד בניסן:

(ד) א"נ ששאול גרם צרת המן והתחילו ישראל בתענית ביום י"ד בניסן והיו בסכנת מות שהכתבים נכתבו י"ג ניסן ומרדכי ואסתר גזרו תענית ג' ימים ופשט הכתובים נראה שהיה י"ד ניסן וט"ו וי"ו וז"ש והנה מציב לו י"ד שאול מקיים צרת המן המתחלת י"ד ניסן:

(ה) א"נ בפשיטות כי המן במספר קטן עולה גימט' יד וז"ש ויוגד לשמואל דברי חכמה כי הנה מציב לו המן שגי' י"ד שהוא גרם שיבא המן לצער ישראל:

(ו) א"נ ויוגד לשמואל דברי חכמה והנה הוא מציב לו י"ד ובסתום חכמה דו"ד גימ' י"ד שהוא גרם להקים דוד הע"ה אלא דצ"ל דשמואל נעלם ממנו רמז זה עד שה' אמר לו קום משחהו כי זה הוא:

(ז) א"נ דרך מוסר ורמז מצי"ב גימט' נדחף כי כל המתיהר חכמתו מסתלקת וכל הרודף אחר השררה שררה בורחת ממנו אפי' מה שיש לו כמ"ש ז"ל:

תוכן העניינים

צוארי שלל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה