אור ברסלב

צדקת הצדיק· רבי צדוק הכהן רבינוביץ

פרק עו

פרק עה

‏[עו] בעת כשלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב ואם יזכה באותה שעה יוכל ‏לעלות למדרגה גדולה מאד כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז. ‏אם יהפך תשוקה זו וחמדה זו לטוב ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה. וכמ"ש בזוהר ‏‏(פנחס רט"ז סע"א) כי בעת המבול היו ראוים לקבל התורה והי' אז משה כמו שדרשו רז"ל (חולין ‏קלט:) על בשגם ע"ש. ומים היינו תורה והם הפכוהו למים הזידונים והתורה היא תכלית קיום ‏העולם ושבשבילו נברא ואלמלא כו' והם גרמו אבדונו ואותו עת הי' מוכן אלו זכו ממש להיפך שהוא ‏ירידת מימי התורה לקיום העולם. וכן בעת החורבן נולד משיח (כמ"ש ירוש' פ"ב דברכות ה"ד) כי ‏אותו עת הי' מוכן אם זכו לביאת משיח ובנין הבהמ"ק הנצחי וקיים לעד וזה הי' טעות אנשי ירושלים ‏ונביאי השקר שהיו חושבים כי אדרבא ייטיב ה' להם שראו העת מוכן לכך אם זכו: ‏

תוכן העניינים

צדקת הצדיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה