צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף כח:
גמרא תאמר ברובע ונרבע שאין מומן ניכר כו'. פי' וב"מ דין הוא שיספי' ע"א לפוסלו בהקרבה שכן מומו ניכר וגלוי וה"ל כב' עדים אחר שהוא נראה לכל והעד אינו אומר אלא שקבוע הוא תאמר בנרבע שהמום נסתר וע"א מעיד עיקר המום שאינו ידוע לנו כלל ואי לאו קרא לא היה פוסלו ע"א בהקרבה:
שם הרובע ונרבע והמוקצה והנעבד והמחיר והכלאים והטרפה הרי הם כקדשים שקדם מום עובר כו' כצ"ל וכ"ה בילקוט פ' ויקרא:
רש"י ד"ה ציפוייהן כו' לבא לבית ה' לעשות כו' כצ"ל:
ד"ה נעבד שציפוייהן כו' עליהם וגו' ונעבד שעשאוהו כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה נעבד כו' דאסור הס"ד ואח"כ ד"ה ה"ג א"כ ביטלת כו' או חילוף והואיל כו' כצ"ל:
בא"ד לא צריך קרא וקאמר אני אקיימנו כו' הלכך איכא למימר כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה בית גליא לשון גובה גלי הס"ד ואח"כ ד"ה בית כלי' כו' כצ"ל. וכ"ה במס' ע"א (דמ"ו ע"א):
ד"ה מעניינא דקרא כו' בקר הס"ד ואח"כ ד"ה מוקצה כו' כצ"ל:
ד"ה שהן אסורים להקרבה הס"ד ואח"כ ד"ה דבר ערוה וע"א רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד דבר ע"א הס"ד והד"א וכצ"ל:
ד"ה ז' שנים כו' הוי מוקצה דכתיב פר שני ז' שנים כו' כצ"ל:
בא"ד למעבד הס"ד:
תוס' ד"ה אמר ר"א כו' שכן מומו בגלוי והיינו כו' כצ"ל:
בא"ד אתנן זונה ומחיר יוכיח כו'. וה"ה דהמ"ל נעבד ויוצא דופן יוכיח. ולענ"ד יש ליישב התמיה דהא עיקר ק"ו לפסול רובע ונרבע בע"א מהקרבה כמו ב"מ ולפ"ז ליכא למימר אתנן ומחיר יוכיח דאתנן ומחיר נמי אינו נפסל מהקרבה בע"א עד דאיכא ב' עדים הואיל ואין מומן ניכר כמו ב"מ:
ד"ה ומה אתנן כו' כל הצלמים דעבד כי האי ק"ו כו' כצ"ל:
בא"ד נעבד כו' והוי מצי למעבד האי ק"ו דאו חילוף ומה אתנן ומחיר שהם אסורים ציפוייה' מותרים כו' ולהתיר ציפוי הר כו' כצ"ל. פי' ומכ"ש אבני הר שהם מחוברים:
ד"ה נעבד שהוא כו' היינו הציפוי שהיה עליו בשעת השתחואה כו'. פי' והכא מיירי שהציפוי בא לאחר השתחואה ולא הוי הציפוי נעבד אבל לפ"ז יש לדקדק מאי פריך א"כ ביטלת לא תחמוד הא יכול לקיים לא תחמוד בציפוי שהיה עליו בשעת השתחוא' וצ"ע וע' בתוס' במס' חולין (ד"מ ע"א) ובע"א (דע"ה ע"א) שכתבו שם יותר באריכות:
ד"ה כל שהמום כו' הא דרשי' שפיר כו' כצ"ל. פי' ל"ל היקשא: