צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור
דף יד.
פרק יש בקרבנות.
גמרא דת"ר דבר יום ביומו מלמד כו' כצ"ל:
שם אי אשכחי' אינשי הוי כתב איגרתא ושלחי ליה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה קרבנות היחיד כו'. יש מהן מאותן כו'. הא דכתב רש"י יש מהן משום דהא יש מהן שקבוע להם זמן ואם עבר זמנם אין חייבין באחריותן חביתי כ"ג ופר יה"כ מ"ה כתב רש"י יש בקרבנות היחיד קאמרינן ועיי' בתי"ט:
בא"ד עולת יולדות וקרבנות מצורע כו' כצ"ל:
ד"ה מאי ניהו כו' לזבח שלמים ואין שלמים בצבור אלא כבשי עצרת הס"ד וכצ"ל:
ד"ה מלבד שבתות כו' שבתות ודרשינן סמוכים כו' כצ"ל:
ד"ה אין לי אלא כו' על המערכה וקא מקטירים על המערכה והם מתעכלין מאליהן הס"ד ואח"כ ד"ה ופריך מבוא השמש ס"ד והאמרת דברים שדרכן ליקרב ביום דאין קריבין בלילה כלל כו' מבוא השמש דא"כ היא העולה מאי ממעט הס"ד ואח"כ ד"ה אלא אם בא כו' כצ"ל. ופי' דא"כ דדבר שמקטירים ביום נמי מצי להקטיר מבוא השמש אחר שקיעה א"כ היא העולה מאי אהני:
תוס' ד"ה וכל הקרב כו' הא לית' ביה קדושת כלי כו'. דבריהם אינם מובנים לי הא אמרי' בפ' שתי מדות (דפ"ח ע"ב) חצי לוג למה נמשח ומסיק שבו היה מחליק חצי לוג שמן לכל נר ונר וא"כ היה בו קדושת כלי ובאמת גירסא זו אינו שם ברש"י ולפי מה שכתבו תוס' התם בפ' שתי הלחם (ד"ק ע"א) וז"ל ויש מפרשי' הטבת הנרות לא שייך בזה לשון קרב ניחא ע"ש בד"ה בלילה כו' אבל הכא צ"ע:
בא"ד אינו קדוש ליקרב אבל כו' כצ"ל:
בא"ד אלא מנחת נסכים בלבד כו'. פי' והכי קאמר דמנחת נסכי' אינה קריבה אלא ביום: