אור ברסלב

צאן קדשים על תמורה· רבי אברהם חיים שור

דף יא:

דף יא.

רש"י ד"ה באומר הרי כו' והרי קנה זוז הלכך יצא כו' כצ"ל:

ד"ה שעושה אותה כו' שלה אבל בדבר כו' הד"א:

בא"ד מפרש לקמיה הס"ד ואח"כ ד"ה שהיא מתה כגון הלב או הוושט הס"ד וכצ"ל:

ד"ה הקדיש אבר כו' לדמיה ומגו כו' בהמה נחתא לה כו' הד"א:

ד"ה בשלך ושל אחרים כו' כצ"ל:

ד"ה היא שלמים כו' קדוש הס"ד:

תוס' ד"ה ר"ח סבר כו' דבפרק אלו טרפות כו' כצ"ל. ע"ש (דנ"ז ע"ב) אבל שם לא מצאתי רבא אלא ר"ה אמר הכי וצ"ע:

ד"ה התם לא נחתא ליה קדושה כלל פרש"י כו' כצ"ל:

בא"ד אפילו למ"ד שותפות כו' פי' דשם (ד"ט ע"ב) קאמר ר' יהודה אבל אתה גוזז שלך ושל אחרים של נכרים ור"י ס"ל שותפות נכרי חייבת בבכורה ע"ש ברש"י ([צאן קדשים: ו]בד' ג' ע"ב):

בא"ד והא דקאמר התם לא כו' כצ"ל:

ד"ה היא שלמים כו' פירוש אם הולד אסור כו'. והיינו דלא כפרש"י דמפרש דמיבעיא לי' לענין חיוב אם הוא חייב משום ששחט חולין בעזרה ולענ"ד בין לפרש"י בין לפירוש' ליכא למפשטי' מההיא דלעיל דלפירושא ליכא למיפשט' דאפשר לומר דהנך תנאים דברייתו' דלעיל ס"ל דחולין שנשחטה בעזרה לאו דאוריית' אפי' לענין איסור אכילה וכ"כ תוס' בהדי' במס' פסחים (דכ"ב ע"א) ד"ה חולין כו' דלמ"ד חולין שנשחטה בעזרה לאו דאורייתא ומותר אפי' באכילה ומביאין ראיה ממס' נזיר עיין שם ומ"ה ס"ל דמותר באכילה אבל אביי ס"ל דחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא ומ"ה מיבעיא ליה אי הוי חולין בעזרה ואסור הולד באכיל' או לא ולפרש"י פשיטא דליכא למיפשטי' כיון דאסיקנא לעיל דתרתי ברייתא איירי בבהמת קדשים שנתעברה ואפשר דלא ידע שהיא מעוברת ומ"ה קתני ומצא בה בן ד' חי משמע דלא ידע אבל הכא דהקדיש בהמה מעובר' ואמר ולדה חולין דמיבעי' ליה שפיר אם חייב משום חולין או לאו כנ"ל ברור:

תוכן העניינים

צאן קדשים על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה