צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף כו:
גמרא אינה נגאלת אבל נגאלת שתהא לפניו כו' כצ"ל:
שם בעלמא לר"ש ולר"י קנין פירות כו'. וכתב מ"ו הב"ז דע שהרמב"ם (בפ"ד מה"ב ד"ו) פסק דקנין פירות לאו כקנין גוף דמי והמוכר שדה לפירות הלוקח מביא ואינו קורא וכר"ל (ובפי"א מה' שמיטה ד"כ) כתב האחי' שחלקו כלקוחות הן ומחזירי' זל"ז ביובל ולפי מאי דפסק הרב בכל מילי כר"ל דלאו כגוף דמי קשה על הרב קושית הגמרא מה שהקשה על ר"י במס' גיטין (דמ"ח ע"א) היאך מצינו דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע ב"ן כו' עכ"ל ומאריך בקושיא זו ובונה וסותר דברי הרמב"ם. ונ"ל ליישב בדרך אמת רק אציע תחלה סוגיא דבכורות (דנ"ב ע"ב) אמר ר"א אמר ר"י האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירי' זל"ז ביובל מותיב ר"ה ואלו שאין מחזירי' ביובל הבכורה אמר ר"א מאי אין חוזרי' אין חוזרים לבטלה שיהא מאבד בכורתו אבל חוזרי' וחולקים ונוטל פי שנים כבתחלה מתקיף לה ר"ש מכלל דלמ"ד חוזרים חוזרים לבטלה קאמר קרי ר"ח עלה דר"ש טובה חכמה עם נחלה ולא שמיע להו הא דכי אתי ר' יוחנן מאי חוזרי' חוזרי' לבטלה ע"כ לפ"ז נ"ל דהא בהא תליא לר' יוחנן דס"ל דחוזרים לבטלה א"כ האחי' מתחלה לא סמכה דעתייהו כל א' ואחד על חלקו והוה כי נחית כ"א אדעתיה דפירות קא נחית מ"ה פריך שפיר לר"י אי לאו דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע ב"ן אבל הרמב"ם פסק כמ"ד מאי אין חוזרי' אין חוזרי' לבטלה ומ"ה מסיים התם לא תבטל חלוקתן מכמות שהיה לפ"ז אע"ג דמחזירי' זל"ז ביובל מ"מ כל א' מתחלה אדעתיה דגוף הקרקע קא נחית ומביא וקורא ולא דמי למוכר שדה לפירות דמתחלה אדעתיה דפירות קא נחית מביא ואינו קורא דלאו כקנין הגוף דמי אע"ג דבסברא זו עביד התם במס' גיטין שם צריכות' ומסיק דקמ"ל דאפ"ה ס"ל לר"ל דלאו כגוף דמי משמע דסברא זו ליתא ס"ל להרמב"ם דלא קמדחינן לסברא זו אלא דקמ"ל דבמוכר שדה בזמן שהיובל נוהג כיון דלוקח יודע שצריך להחזיר ביובל הוה נמי כי נחית אדעתיה דפירו' משום הכי ס"ל לר"ל דמביא ואינו קורא אבל גבי האחים כיון שכל א' וא' יודע דאינו חוזר החלוקה לבטלה אדעתיה דגופא קא נחית ומביא וקורא כנ"ל ברור ודו"ק:
תוס' ד"ה איבעיא להו כו' עוד דדרשי' מיניה כו' כצ"ל:
בא"ד שגאלה אחר מיד הגיזבר אבל לא גאלה אחר מיד הגיזבר ולא נתחלקה כו' כצ"ל:
בא"ד הבעלים כשגאלה כו' כצ"ל:
ד"ה אלא הכא כו' אינה נגאלת אבל נגאלת שתהא כשירה כו' כצ"ל:
בא"ד ומסיק מאי הוה עלה דר"א כו' כצ"ל:
בא"ד פירוש כי בצאתו משמע כו' כצ"ל: