צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף כב:
תוס' ד"ה רבא אמר כו' שמסר שטרותיו לאדם א' כו'. אין לדקדק לפ"ז הא דפריך לקמן מר"נ דאמר אפילו ב"ח נמי דלמא ר"נ איירי בידעינן קודם שהלך מסר כל שטרותיו לאדם א' דזהו דוחק דר"נ סתמא קאמר אפילו ב"ח נמי:
ד"ה אמר ליה ר"ה כו' דמשום צררי אין למנוע כו'. פירוש משום דמילתא דלא שכיח הוא שזה יתן לו צררי כפי חובו ויניח גם השט"ח בידו מ"ה אין למנוע אבל שובר שכיח שיניח השט"ח בידו כיון שיש לו שובר כנגדו:
ד"ה ואם אמר כו'. בעמוד זה הדיבורים נדפסים שלא כסדרן בערבוביא וזהו סדורן: בא"ד ומנה זו נזקקים לו ותימא פשיטא שאם אמר תנו כו' והד"א עם הדיבור שלמטה:
ד"ה ואם אמר כו' והשאר יש למחוק:
בא"ד ואומר ר"י דאע"ג דלא אמר תנו נזקקים והא דנקט לישנא דתנו משום כו' כצ"ל:
בא"ד דשייך ביה תנו מ"ה איצטריכא ליה ועוד כו' כצ"ל:
בא"ד כגון דלא תבעוהו והודה מעצמו כדאמרינן בפרק כו' כצ"ל:
בא"ד גט פשוט הס"ד ואח"כ ד"ה ואין מעמידים כו' אם לאו או אם יש לו שובר הס"ד ואח"כ ד"ה אמרי נהרדעי בכולה נזקקים ומעמידים אפוטרופוס. פירוש בכולהו שדה זו ומנה זו ומעמידים אפטרופס לידע אם פרע אם לאו כו' כצ"ל:
בא"ד בתורת מתנה הס"ד ואח"כ ד"ה אמר רב אשי כו' דאחזוקי סהדי בשיקרא לא מחזקינן כו' כצ"ל:
בא"ד שאינו שלו דנזקקים ומקבלי כו':
בא"ד ואין זה אחזוקי סהדי כו' כצ"ל:
בא"ד עמו להחזיק אע"פ שהוא שלו כו' כצ"ל:
בא"ד וליכא למימר שהוא חוזר ולקחה כו' כצ"ל: