אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף יד:

דף יד.

גמרא יוצאי' לכהנים ביובל מ"ט כו' כצ"ל:

שם אמאי וליקדשו אגב ארעייהו כו'. כתב מ"ו הב"ז יש לדקדק למה לא הקשה אברייתא דלעיל דקתני ולא עוד אלא הקדיש אילנותיו כו' כשהוא פודה פודה את האילנות בשוויהן וצ"ל דברייתא דלעיל ס"ל כמ"ד בעין רעה מקדיש ולא מקדיש כ"א קרקע אבל נהרדעי ס"ל דקדיש קרקע. שוב ראיתי לתוספת פח"ה (דל"ח ע"א) שכתבו כן עכ"ל ולענ"ד אפשר ליישב אפי' אי הברייתא ס"ל כמ"ד בעין יפה מקדיש דבהקדיש אילנות לחוד אמרי' דהקדיש בעין יפה והקדיש גם מקום אילנות כנהרדעי אבל ברייתא דלעיל דהקדיש תחלה האילנות ואח"כ הקרקע אגלאי מילתא למפרע דלא הקדיש תחלה בעין יפה אמרי' דגם מקום אילנות לא הקדיש תחלה ואזלינן בתר הקדש ומ"ה פודה וחוזר ופודה ותוספת התם הקשו מברייתא דפ' המוכר את הבית בהקדיש אילנות לחוד ומ"ה הוצרכו לשנות דס"ל כמ"ד בעין רעה מוכר:

שם לאו מי אתמר עלה בבא מחמת טענה כו' ונראה לי הא דמשני בבא מחמת טענה משום דבלא"ה מוקמי התם דברי נהרדעא הכי אבל אינו מוכרח לשנוי' הכי דאפשר לומר דר"פ נמי ס"ל דבעין יפה מוכר ומכר לו מקום אילנות נמי והא דאין חוזרים לבעלים ביובל אגב ארעייהו דקרא אשכח ודרש ושב לאחוזתם אמר רחמנא ולא אילנות כדמשני לעיל אליבא דר"ש וה"ה בהקדיש ס"ל כר"ה דבעין יפה הקדיש והקדיש נמי מקום אילנות רק דרב ור"פ ס"ל דהקדיש נמי בעין יפה לענין זה דהקדיש אילנות לבד וקרקע לבד ולא שיפדה אילנות אגב קרקע וכמו שפרש"י לעיל ע"א ד"ה בעין יפה כו' ובזה שקטה מה שמשיג הראב"ד על הרמב"ם (בפ"ד מה"ע הלכה ט"ו) שפסק כר"ה נגד ר"פ שהוא בתרא עיין שם והכ"מ מיישב דברי רבינו בדחי' בעלמא דלפי שיטת המקשה השיב לו ולי' לא ס"ל אבל לפי מה שכתבתי ברור ונכון ומ"ו הב"ז הניח ג"כ בצ"ע על הרמב"ם:

תוס' ד"ה יאמרו בת כו' ומאי שנא דהכא מזכיר כו'. ויש ליישב דנוכל לומר דבאמת השוה הכתוב גדולה שבכהונה עם הקטנה שבישראל אע"ג דגדולה שבכהונה בושתה מרובה מ"מ יוכל להיות דבועלה המבייש ג"כ מגדול שבכהונה והכל לפי המבייש מ"ה לא פליג רחמנא והשוה חמשים כסף אבל בת מלכים דמלך אחד לישראל יהיה הבועל מי שיהיה הוא הדיוט ובושתה מרובה פריך שפיר ואמרו בת מלכים כו' נ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה