צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור
דף יג.
גמרא ואי אתה מוצא כ"ד כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה רב אשי כו' ארבע מאה ושית שנין תמני כו'. פי' דאותן שית שנין אינן מן המנין של היובלות שעדיין לא נתקדש א"י. ובדפוס חדש ציין ושית שנין ואינו מן הצורך:
ד"ה וכתיב ושיציאו כו' הרי חמש שנים כו'. פי' דמתחלת שנת שתים לדריוש התחיל הבנין ונגמר בירח אדר דהוי בשנת שש למלכותו דמתשרי היה מונים למלכותו כדאמרינן במס' ראש השנה ובתשרי שלאחריו היה חמש שנים לבנין וכתיב ויבא ירושלים בחדש החמישי דהיינו חדש אב לשנה הבאה היא השנה השביעית למלך וששית לבנין אח"כ התחיל למנות נ"ל נמצא דהנך שית שני לא קחשיב ורש"י בעזרא (קפיטל ו' פט"ו) פי' נמצא בנין הבית היה ארבע שנים הכא בעי רש"י ליפרושי הנך שית שנין דלא קחשיב ובד"ח נ"ב ארבעה ואינו מן הצורך:
ד"ה קס"ד כדי כו' להם אלו מזומנים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ד' ימים כו' ששה מבוקרין כו' הד"א:
תוס' בדף זה נדפסים הדיבורים שלא כסדרן וכצ"ל: ד"ה משמרתו כו' וי"ל דהא מתני' מיתני סמוך לבית ראשון כו' כצ"ל:
בא"ד תחת יהויריב הס"ד ואח"כ ד"ה שאפי' משמרתו כו' בשניה מי הואי בסדר היום אלא המשמרות של אלו שחולקים כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. פי' דקתני שהי' ט"ב ומשמרתו של יהויריב הלא לא הואי בסדר היום:
בא"ד ושימשום תחתיהם הס"ד ואח"כ ד"ה הנך שיתא כו' כמו מקצת ישראל כו' עיין לקמן (דל"ב ע"ב):
ד"ה אותו זמן לשנה הבאה שהוא שלש באדר עלה עזרא מבבל כו' כצ"ל. ובעזרא ז' פ"ח פי' רש"י באחד לחדש ניסן היתה תחלת עלית' מבבל ע"ש:
ד"ה כלב כמה כו' שמא התחיל שנת הארבעים שלו בשנה ראשונה ובשילוח כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. פירוש נמצא בשנת השילוח היה כלב מ"א שנים ול"ח שנים משילוח עד שנכנסו לארץ ובר תמנין נכי חד הוי:
ד"ה מאי כדי כו' דחד בשבתא אי דוקא נקט כו' כצ"ל: