אור ברסלב

צאן קדשים על ערכין· רבי אברהם חיים שור

דף ו.

דף ה:

גמרא בסוף דבר המסויים כו'. יש להקשות לפ"ז לישני דתרוייהו איירי בסוף והא דקתני מקבלים היינו בדבר שאינו מסויים והא דקתני אין מקבלי' בדבר המסויים אפשר ליישב בדוחק דבאמת ה"מ לשנויי הכי רק דמ"ה מוקי לבריית' דתני אין מקבלים בתחלה לאשמעי' דבתחלה אין מקבלים כלל אפי' דבר שאינו מסויים:

שם הרי זו בעינא בעי כו' כצ"ל:

רש"י שם אמה כליא כו' שם כליא לשון כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה תני חדא כו' קדושה ואינה קדושה מיבעי' ליה דאין מקבלים הימנו לב"ה משמע דקדושה היא ומשמע דתרוייהו כו' כצ"ל. פי' דמשמע לב"ה אין מקבלים אבל קדושה היא ולר"מ לא קדוש כלל:

ד"ה הא לכתחלה כו' וליכא למיחש לערעור ולא לרפיון ידים כיון שהוא מן המלך הס"ד ואח"כ ד"ה כגון אמה כו' כצ"ל והשאר יש למחוק דכבר כתבו תוספת לעיל בדבור ראשון:

בא"ד פחדו מטומאה דשמא אין קדושתו כקדושת ראשון ושמא כו' כצ"ל:

בא"ד באמת כליא עורב כו' כצ"ל:

ד"ה מתיבי ואגרת כו' (לערער) [צאן קדשים: לערעור] כדפרשתי הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ואילו צדקה כו' ולשנותה היינו ללות' ומשבאתה ליד גבאי אסור לשנותה וללותה ודוקא יחיד אבל בני העיר כו' כצ"ל והד"א והמעיין בדיבור זה יבין דגירס' נכונה היא כמו שאפרש לקמן:

בא"ד לאותה העיר דוקא מחוץ לעיר אסור לשנותה אבל לצרכי העיר מותרין כו' כצ"ל. פירוש דהקשו השתא דאמרי' דבני העיר רשאין לשנותה לכל מה שירצו והתם קאמרינן דוקא לאותה העיר ואינם רשאין לשנותה מ"ה כתבו דוקא מחוץ לעיר אסור לשנותה אבל לצרכי העיר מותרים לשנותה לכל מה שירצו וראיתי בד"ח שמצייני' מן תיבת אבל עד תיבת מותרי' כאלו נדפס בטעות אבל הם טעו וכאשר כתבתי נכון הוא וקשה לשבש כל הספרים:

בא"ד ובגבאי מיירי כו' פי' מ"ה אסור לשנותה מחוץ לעיר וכ"כ תוספת שם:

בא"ד שור שנגח גבי האי גברא דתקע לחברי' דא"ל הב ליה כו' כצ"ל דהאי מעשה לא הוה בחנן ביש' ע"ש:

בא"ד תפסי בה וקא"ל ר"י כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה