צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף יט.
רש"י ד"ה אקשיה רחמנא לתרומה כו' שפך אוכלין כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה אקשיה רחמנא כו' ולולי היקישא כו' כצ"ל:
בא"ד ואלמלא היקיש' דתרומה כו' כצ"ל:
בא"ד דהא נמי מתרומה נפקא לן כדאיתא לעיל כו' כצ"ל:
בא"ד כלומר מע"א נפקא דבשינוי כו' כצ"ל:
בא"ד לעיל ואשמעינן רבותא אליבא דר"ה הס"ד וכצ"ל. פי' דר"ה דאמר במסכת ב"מ (דצ"ט ע"א) ובמסכת קדושין (דמ"ז) גבי הדיוט השואל קורדו' מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו:
ד"ה אקשי' רחמנא כו' דוקא דמידי דבר אכילה כו' כצ"ל. פי' הא מידי דלאו בר אכילה חייב כי מזיק הקדש:
בא"ד דהיינו קדשי קדשים כו' כצ"ל. פי' לאפוקי קדשים קלים דליתא בהו מעילה ועיין שם (די"ב ע"ב):
בא"ד דכי יאכל לרבותא לאשמעינן כו' כצ"ל. פי' ה"ה נמי הקדש דלאו בר אכילה כי אזיק פטור:
ד"ה ודהבא כו' פגם הס"ד ואח"כ ד"ה דהבא דכלתי' כו' פוגם הרבה דרמיין משליכות הס"ד. פי' דרמיין היינו משליכות: