צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור
דף טז.
רש"י ד"ה א"ד הא דר"א כו' ובין לענין אכילה לא מצטרפין ומוקי ר"א כו' כצ"ל:
בא"ד פליגי אדרב וא"ד לא פליגי דמצינ' לאוקמי כו' כצ"ל:
ד"ה אבל מיתת שניהן מאי לא מצטרפין כו' כצ"ל:
ד"ה ועוד תני' כו' אבל חצי כו' כצ"ל:
ד"ה אמר לך ר"א כו' מצטרפי והא דקתני כו' הד"א:
בא"ד ואבר מן החי דבהמה טמאה דלא אתי איסור נבלה כו' כצ"ל. וכתב מ"ו הב"ז דהפירוש קאי לתנא דברייתא דס"ל איסור חל אאיסור ולא יתיישב כלל עכ"ל ונכנס בדוחק גדול ליישב פרש"י. ולענ"ד הכי פירושו הא דקתני ברישא מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין משום דבחצי זית פרה איכא איסור נבלה ובחצי זית גמל איכא איסור אבר מן החי לא אמרי' מתוך שחל על האדם האוכל איסור נבלה אצל חצי זית של פרה יחול עליו איסור נבלה על חצי זית של גמל משום דבב' חתיכו' לא אמרי' איסור חל אאיסור כמו באיסור מוסיף אפי' למ"ד איסור חל אאיסור כדאמרי' במסכת שבועות (דכ"ד ע"ב) אבל במיתת שניהם דבשניהם חל איסור נבלה ואיסור טומאה ס"ל להאי תנא דמצטרפי' בין לענין אכילה בין לענין טומאה דאיסור של נבלה חל אאיסור דטומאה אכל חצי זית כנ"ל ברור ונכון כוונת רש"י:
בא"ד דבבהמה טהורה ליכא איסור נבלה אלא איסור אבר מן החי כו' כצ"ל. פי' בסיפא נמי דחצי זית מפרה חיה וחצי זית מגמל מתה לא אתי איסור נבלה דגמל וחל אחצי זית דפרה דבב' חתיכות אין מצטרפין:
תוס' ד"ה אמר רב כו' (בדט"ו ע"ב) ושייך לכאן: בא"ד דפליגי באיסור חל על איסור ועוד הא מדפריך כו' כצ"ל. פי' חדא דאין דרך אמוראי' דפליגי במאי דפליגי בהו תנאי' כבר ועוד דלפי מסקנא משמע דלכולי אמוראי דהכא אית להו דאין איסור חל על איסור:
בא"ד לענין אכילה אבל בטהורה או טמאה כו' כצ"ל:
ד"ה מיתיבי כו' לר"א דוקא פריך ותימא דהיכא מצי כו' כצ"ל:
בא"ד להתחייב משום נבלה ולא כו' כצ"ל:
בא"ד כדאמרי' התם ויליף מת"כ לפי כו' כצ"ל. וע"ש (בדף קכ"ח ע"ב):
בא"ד מיירי הכא לענין אכילה כו'. פי' לענין אכילת בשר מן החי:
בא"ד וא"כ אמאי לא פריך לרב ויש לדקדק דמנ"ל לתוספ' להוכיח דפריך אפי לרב דילמ' לא פריך לרב ומ"ה לא פריך דמצי לשנויי דרב כר"א דהתם ס"ל דאמ' אפי' חלקו מבחוץ נמי חייב דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי ומ"ה אוקמי רב להא דוקיי' דמיתת שניה' מצטרפי' לענין טומאה ולא לענין אכילה וצ"ע:
ד"ה ור"י היא כו' משום בשר מן החי הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ועוד תנא כו' חצי זית מפרה כו' מצטרפי' קשי' רישא אסיפא פי' אי הא דקאמר בסיפא כו' כצ"ל:
בא"ד רישא אסיפא אלא רצה לומר בין במיתת שניהם בין בחייהם וש"מ דמיתת שניהם מצטרפי' והא דקאמר הכי כו' כצ"ל:
בא"ד מוכחי שפיר דמיתת שניהם מצטרפי' אמר כו' כצ"ל: