אור ברסלב

צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור

דף ו:

דף ו.

גמרא אבל יוצא כולה לא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה בשר ק"ק כו' ואח"כ נכנס כו'. וכתב מ"ו הב"ז ולא נהיר' דבהדי' מוכח בזבחים (ד"צ ע"א) ובמנחות (דמ"ז ע"ב) דבהדר עיילינהו כ"ע ל"פ בדאיתנהו אבראי פליגי ונרא' דמה שדחק לרש"י לפרש כן הוא מדאמר ר"פ לקמן דביצא דם וחזר מודה ר"ט ש"מ דפלוגתייהו ביצאו וחזרו ואין זה כדאי לדחות ראיות ברורו' הנ"ל דבדם אי אפשר בע"א כ"א שחזר ונזרק אבל אימורי' או בשר איירי אפי' בנשארו אבראי עכ"ל. והנה מה שכתב [צאן קדשים: שדחק] רש"י לפרש כן הוא מדאמר ר"פ לקמן כו' משמע דר"פ מוקי לפלוגתייהו דר"א ור"ע ביצאו וחזרו. ותמי' נשגבה בעיני על מ"ו הב"ז דאישתמיט' מיני' סוגי' דהתם דזבחים דר"פ גופא קאמר התם בדהדר עיילינהו כ"ע ל"פ גם מה שכתב דבדם א"א בע"א כ"א שחזר ונזרק כו' טעם זה אפשר לומר בדם לפי מה שהוא מביא סוגי' דלקמן דתני דביצא דם וחזר מודה ר"ע אבל לפי מה שתני לקמן ויצא דם אע"פ שחזר כו' מדנקט לשון רבותא אע"פ שחזר לא שייך האי טעמא דבדם א"א בע"א דא"כ הל"ל ויצא דם וחזר מאי אע"פ דקאמר אלא נ"ל דבאמת בתרוייהו פליגי ומה שפרש"י ואח"כ נכנס היינו רבותא לר"א דאע"פ שחזר ונכנס קודם זריקה אינו מועיל הזריקה כמו גבי דם והא דמוקי (ר"ע) [צאן קדשים: ר"פ] התם בזבחים דלא פליגי אלא בדאיתנהו אבראי היינו דחוי' קמדחי ליה דלא לימא כתנאי ע"ש וכן כתבו תוס' במס' מנחות (דמ"ז ע"ב) ד"ה ובהדר כו' ע"ש דבתרווייהו פליגי כנ"ל ברור ונכון:

ד"ה וחייבי' עליו כו' דהא כו' ונותר כזריקה כשרה כו' כצ"ל:

ד"ה אבל לאיתויי כו' למעילה כו' כצ"ל:

ד"ה איתמר כו' זריקה למקצת כו' כצ"ל:

ד"ה אבל יצא כו' דמהני' לכולו דכמו כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה בשר ק"ק כו' אכילה ניחא ולמ"ד כו' כצ"ל:

בא"ד מידי מעילה הס"ד:

ד"ה ואין חייבי' כו' דבעינן (נותר) [צאן קדשים: ניתר] לטהורים כו' כצ"ל:

בא"ד לא ניתר לטהורי' כו' כצ"ל:

בא"ד ממעילה כך פוטר בשר חבירתה ממעילה ואע"פ כו' כצ"ל:

בא"ד אבל שאר פסולי' דחמיר מודה ר"ע כו'. וכתב מ"ו הב"ז במנחות (די"ג ע"א וע"ב) איכא מ"ד דס"ל דה"ה בחסרון נמי מהני ומהתימ' שלא זכרו התו' מסוגיא זו כלל עכ"ל ותמי' לי דאישתמיט' מיני' מסקנא דסוגיא דהתם דהא רבא הוא דאמר דבחסרון נמי מהני לר"ע ומסיק דהדר רבא ואמר לאו מילתא היא דאמרי דודאי לא מהני הקטר' לשירי' שחסרו ומביא ראיה לזה אע"ג דדחי אביי התם לראייתו מ"מ לא מצינו דהודה רבא לאביי ע"ש ומ"ה השמיטו תוס' סוגי' זו כנ"ל ברור:

ד"ה והני תרתי ל"ל כו' קלים הס"ד:

ד"ה שלא כתיקונה כו' להביא יותר לידי מעילה כו' כצ"ל:

בא"ד הרצאה בפיגול ואמר רחמנא האוכל פיגול כו' כצ"ל:

ד"ה כי אמר ר"ע כו' דבראי כיון דיליף ליה ממפריש דהיינו מקצתו כו' כצ"ל. פי' דבמפריש נמי אמרינן (מהו) [צאן קדשים: מגו] שדמה פוטר את בשרה פוטר נמי בשר חברתה:

ד"ה א"ל ר"י כו' אם אבדה חצי הזבח כו' דלא כרש"י דפי' דקאי אאימורי' דניחא להו לפרש בבשר עצמה:

בא"ד או נשרף חוץ לזמנו מחשבתו כו' כצ"ל:

בא"ד פיגול בשאר הבשר שהוא בעין כו' כצ"ל:

בא"ד מההיא התשובה כו'. פי' דר"א פריך לר"י מאבוד ושרוף על פסול יוצא כיון דיליף ממפריש ומפריש דומה ליצא מקצתו כמו שכתבו תוספ' לעיל משא"כ ביצא כולו לחוץ לא דמי למפריש:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה