אור ברסלב

צאן קדשים על מעילה· רבי אברהם חיים שור

דף ב.

בעזרת האל היושב בשמי מעלה. אתחיל ללמוד מסכת מעילה.

עמוד א

פרק קדשי קדשים.

גמרא ואי תני הני ה"א כו' כצ"ל:

שם ביום ולילה לאו זמן הקרבה והאי דשחט בלילה אימא דנפיק כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ק"ק כו' מעילה ומי שנהנה כו' כצ"ל:

בא"ד מעל כיצד כו'. רש"י גורס כיצד לתרץ בזה נמי קושי' תוספת ועיין בתוספת

ד"ה כלל אמר ר"י כו' מכאן עד סוף המשנה נוסחא מוטעת היא ונדפסו שלא כסדרן וגירסא נכונה הכי היא ד"ה כלל אמר ר"י כו' ושוב נפסלה מהם דאע"ג דהשתא אינה ראויה לכהנים הואיל והיתה לה שעת הכושר קודם שנפסלה אין מועלין בה דלא קרינא ביה מקדשי ה' הואיל וכבר היתה ראויה לכהנים הס"ד ואח"כ ד"ה ואיזו היא שהית' לה שעת היתר לכהנים שלנה הבשר לאחר זריקה או שנטמאת או שיצאת חוץ לקלעים לאחר זריקה דהואיל ושחיטה הוה כראוי והיתה ראויה כו' כצ"ל:

ד"ה ואיזו היא שלא כו' בדרום או בלילה כו' הד"א:

בא"ד מואם האכול כו' כצ"ל:

ד"ה ושקבלו פסולים וזרקו את דמה בעלי מומין וה"ה נמי טמאין ומיירי בקרבנות יחיד דלא הותרה בהן טומאה הס"ד וכצ"ל. פי' דבקרבנות צבור אם קבלו טמאים וזרקו אע"פ שקבלו אח"כ כשרים השירים וזרקו אין לבשר שעת היתר לכהנים שהטמא ראוי לעבודת צבור וכשזרק את הדם נעשה הדם שירים ושוב אין זריקת כשרי' מועלת להתיר הכשר משא"כ בקרבן יחיד שאין הטמא ראוי לעבודה ואין עושה הדם שירי' וזריקת כשרי' מועלת אח"כ להתיר הבשר ובזה נתיישבו דברי רש"י ומיושב נמי מה שהניח מ"ו הב"ז בצ"ע על רש"י ע"ש:

ד"ה אימא כמאן כו' זמן הוא והאי בעל הש"ס כו' הד"א:

ד"ה חוץ לזמנו כו' לעיל ושחט כו' הד"א:

בא"ד זמן הוא אלא שחט כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה ששחטן בדרום כו' והדר תני לא זו אף זו ואין זו שיטת התנאים וי"ל דכולל ברישא כו' כצ"ל. פי' דאין זו שיטת תנאים דברישא תני זו ואין צריך לומר זו ובסיפא בשחט ביום וזרק בלילה תני לא זו אף זו:

בא"ד מפרש וכיצד קתני כו' כצ"ל:

ד"ה שחטו בדרום כו' בגמרא מפרש והא דתנן כו' כצ"ל:

בא"ד מ"מ מועלין הס"ד ואח"כ ד"ה שחט ביום כו' כצ"ל:

ד"ה כל שהיה כו' שנעשי' הזריקה בהכשר אין מועלין כו' כצ"ל:

ד"ה חוץ לזמנו כו' השתא דרום ולילה כיון דאיכא מיד כו' כצ"ל:

בא"ד דגרסינן חוץ לזמנו וחוץ למקומו למה לי כו' כצ"ל:

בא"ד לקבוע בפיגול ולחייב כרת דבעינן בפיגול כהרצאת כשר וא"כ כו' כצ"ל:

בא"ד שבא לאשמעינן דזריקה כו' כצ"ל:

בא"ד מעילה כדפרשתי לעיל דע"כ הוא מוכח ממילתא דר"י כו' כצ"ל. פי' דמוכח ממילתא דר"י דעיקר רבותא אתי לאשמעינן מזריקה כיון דנקט ר"י כללא דהיה לה שעת היתר לכהנים דהיינו הזריקה:

בא"ד שאין שום היתר בזריקה כו' כצ"ל:

בא"ד קמ"ל דלא הס"ד ואח"כ ד"ה עלו מהו שירדו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה