צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף קז:
רש"י ד"ה יביא כבש כו' ושלמים הס"ד ואח"כ ד"ה פר ופרה דתודה ושלמים איכא כו' כצ"ל: ואח"כ ד"ה רחל בת שתי שנים הס"ד ואח"כ ד"ה טלה וטליה כבש בן שנתו הס"ד וכצ"ל. ומ"ו הב"ז מוחק זה ואינו מן הצורך. וע' בפי' המשניות הרב ברטנורה ואח"כ ד"ה יביא הוא כו' שבעל פה הס"ד. פי' שיהיה ערך השור עם נסכיו מנה:
ד"ה דבר זה כו' והביא גדול לרבי לא יצא כו' כצ"ל:
בא"ד לפרושי רישא כו' כצ"ל:
ד"ה כנגד ששה כו' שוין הס"ד:
ד"ה כדי שיהא להם כו' וכשהמעות באות חולקים אותו לששה חלקים ונותנין לשופרות הס"ד וכצ"ל. ובדפוס חדש ראיתי גירסא אחריתי ואינו מן הצורך לשבש כל כך הגירסא:
ד"ה כנגד פר כו' מביא מנה אחד ונותן לשופר ששמו פר כדאמר יביא במנה דפר נקנה במנה כו' כצ"ל:
ד"ה ורבי היא דאמר כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מוסיף עליהם כו' ובני יונה הס"ד. פי' דפרידה א' סגי:
ד"ה הרי עלי תודה או שלמים כו' כצ"ל:
ד"ה כבש יביא כו' בכסף שקלים כו'. היינו שתי סלעים:
בא"ד בעשירות דמטמא מקדש כו' כצ"ל:
בא"ד שהוא אחד מי"ו בסלע כו' כצ"ל:
בא"ד בין יש עמו נסכים בין אין עמו נסכים בסלע כו' כצ"ל:
בא"ד שאין נסכים באשם ואת כו' כצ"ל:
בא"ד פטר חמור אמרי' כו' כצ"ל:
בא"ד פטר וזה בת דנקא כו'. פירוש שה כחושה:
בא"ד כדאמרי' בפרק בתרא דכריתות כו' כצ"ל:
בא"ד אפילו בפחות מדנקא אם הוא טוב ומובחר מתכפר בהם ואם תאמר כו' כצ"ל:
בא"ד שמא מת אח' כו' כצ"ל:
בא"ד הוי פלגא זוזי כו'. פירוש משמע מתוך פרש"י הא דאמרי' בכריתות ועמדו קינין בו ביום ברבעתי' בעי למימר דשני הפרידו' עמדו ברובע שלם נמצא שוה החטאת של הפרידות חצי דינר וכן כתב שם רש"י להדיא:
בא"ד פרש"י רובע שקל כו' כצ"ל. פירוש חצי דינר:
בא"ד ועוד דומיא דסלע הס"ד. פי' כשם ששיעור חסרון הסלע תלי לה התלמו' בשקל הוא הדין חסרון הדינר תלי נמי במשקל השקל:
ד"ה שחור והביא כו' פ"ה דנזיר ובפרק מי שאחזו אוכמ' כו' כצ"ל. עיי' בגיטין דס"ח ע"א:
ד"ה שיהא שלום כו' זרוע כדאמרי' בפ' מ"ש הא יש תקנה לבעלי זרוע שכל ב"א נוטל משופר שלו מ"מ התקינו שיהא חולקים בע"ש הואיל וכל משמורת ביחד הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י. ע"ש בפסחים:
ד"ה ורבי היא כו' דלרבנן לא חיישינן כו'. פירוש והמתנדב עגל או איל או כבש או גדי או שעיר נותן המעות לשופר של פר והכהנים מקריבים פרים מהם עד שיכלו כל המעות שיש שם וכפרש"י לקמן ד"ה כיחידאה כו':
בא"ד ואע"ג דזימנין דשנים נתנן לשני אילים והוא מביא כו' כצ"ל וכן הוא בכל הספרים. פירוש אע"ג דרבנן סבירא להו קטן והביא גדול יצא ליחוש דנתנן לשני אילים וצריך להביא עמהם שתי מנחות בשני כלים והביא פר דאינה אלא מנחה אחת בכלי אח' כדאמרינן לקמן דף ק"ח ע"ב אליבא דר' מ"מ רבנן לא חיישי לזה כנ"ל. ומ"ו הב"ז גורס הגירסא שלפנינו ולא ניחא לי גירסא זו לשבש כל הגירסאות דכיון דלרבנן קטן והביא גדול יצא מאי אף ע"ג דכתבו היינו הך דלרבנן לא חיישינן וגירסא זו יותר ניחא: