צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף ק.
גמרא שלא בזמנן ליקדש וליפסיל כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה אלכסנדרי' של מצרים הס"ד ואח"כ ד"ה תנוח דעתך משפחת ר"י כו' כצ"ל וכ"ה ביומא ברש"י שם:
ד"ה פסול דמחוסר כו' ראשונה ומיפסל בלינה הואיל כו' כצ"ל. וראיתי בד"ח שמקיף שטה זו כאלו אינה וקשה לשבש בחנם הגירסאות:
ד"ה וקומץ כו' מביום כו' כצ"ל:
ד"ה קסבר תנא כו' לילה כשרה אבל יום מחוסר זמן הוא הילכך לחם כו' כצ"ל. וכ"ה בס"י:
תוס' ד"ה ששונאין כו' דיומא דאמר ליה רשב"ל לזעירי אלהא סנינא לכו כו' כצ"ל:
ד"ה (מחסיא) [מתתיא] בן שמואל אומר האיר כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז גורס אם האיר ולא ידעתי הטעם דהא במתני' דיומא ליתא אלא כגירס' שלפנינו:
בא"ד ישיני חברון וכך פי' כצ"ל:
ד"ה אלא אפילו כו' בכלל ביום זבחכם כו'. פי' דלאו זבח איקרי:
בא"ד ומיפסל משום לינה כו'. ולפרש"י לא קשה מידי דהקומץ נפסל משום קמיצת לילה ותו א"א לערבו בשירים ולחזור ולקמוץ:
בא"ד אפילו לא נקמצה נמי כו'. פירוש משקדשו בכלי הוכשרו ליפסול בלינה. ועי' בתוספת דיומא דף כ"ט ע"ב ד"ה נהדריה כו' דמתרצו קושיא זו:
ד"ה בלילה כו' מנחת נסכים כו'. פי' מנחתם ונסכיהם ואמר מר אפי' בלילה:
בא"ד נרות ולא שייך כו' כצ"ל: