צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף צח.
רש"י ד"ה לא שנא כו' לא פש ליה בין קרן כו' כצ"ל:
ד"ה שתי אמות כו' והן ארכן אמה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה כדי שיהו כו' דמים באמה של משה כו' הד"א:
ד"ה והא בעינן כו' איכא חציצה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה כך היו מונחים מנ"ל מדבדיו כך היו מונחים כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה רואין אותו כו' ונמצא בזיכין למעלה מי"ב כו'. פי' דפריך והא בעינן ונתת על ואיכא חציצה תיפוק ליה בלא חציצה אין השולחן מקדש לבזיכין שהם למעלה מי"ב ותוספת אזלי לשיטתן דכתבי לעיל דצ"ו ע"א ד"ה והאיכא בזיכי' כו' דשולחן מקדש לבזיכין אבל רש"י כתב לעיל דאין השולחן מקדש לבזיכין משום הכי כתב רש"י הכא דפריך דאיכא חציצה כנ"ל כוונות התוספת. אבל עדיין יש לדקדק מנ"ל לתוספת דפריך משום חציצה דילמא באמת פריך כקושית התוספת והא בעינן על שיהא הבזיכין מונחים על הלחם ונמצא הבזיכים מונחים למעלה מי"ב ואין השולחן מקדש ומשני דבאמת לא היו מונחים על הלחם רק בסמוך וצ"ע ליישב התוספת: