אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף צב.

דף צא:

רש"י ד"ה נסכי רחלה כו' לפי שאין נסכיהן שוין כו' כצ"ל:

ד"ה ור"ש כו' בשעיר הנעשה כו' הד"א:

ד"ה ור"ש דאמר כו' כצ"ל:

בא"ד דהושוו כולן שמתכפרין כו' כצ"ל:

ד"ה אמר לך כו' ישראל בוידוי השעיר והכהנים בוידוי הפר הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ואין שעירי ע"א כו' וב' סמיכות הן בפר פר העלם דבר של ציבור ופר הבא על כל המצות הס"ד וכצ"ל. פי' פר הבא על כל המצות היינו פר ע"א טעונה נמי סמיכה ודייק רש"י מדר"י דממעט שעיר ע"א משמע בפר ע"א מודה דטעונה סמיכה כדקתני במתני' חוץ מן הפר הבא על כל המצות והני תרי סמיכ' לא הוי אלא חד דפר ע"א בכלל כל המצו' הית' אלא שהוציא הכתו' משום שעיר לרבות בע"א שעיר לחטאת משא"כ בשאר מצות וכפרש"י בחומש מ"ה נקרא חד סמיכה ומ"ו הב"ז גורס ברש"י דגמר מעיני כו' דגירס' זו שייך לקמן וכ"ה בס"י ואינו מן הצורך וראיתי בדפוס חדש שבב' פר העלם דבר של צבור הוא פר הבא על כל המצות וטעות גדול הוא:

ד"ה אלא באהרן כו' לא עבדו ע"א סומך כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה וכפר את כו' דנפקא לן הכא בכולהון דמתכפרין כו'. פי' כיון שהושוו לענין כפרה הושוו לכל דבר:

בא"ד יש לי בענין כו' כצ"ל:

בא"ד ממקומו הוא מוכרע הוה ליה כו' כצ"ל. פי' דהתם יליף ר"י מטומאת ולא כל טומאות דאין השעיר מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו וקאמר ר"ש דאינו צריך דממקומו היא מוכרע דמדכתיב וכפר על הקודש מטומאת משמע שאינו מכפר אלא על טומאת מקדש הא אפי' לר"י נמי ממקומו מוכרע דאיירי בטומאת מקדש:

בא"ד מייתי לה אמתני' כו'. פירוש האי קרא וכפר את מקדש הקודש וגו':

בא"ד להכי כתב רחמנא כו'. פירוש לרבות כהן משיח ומרוב' בגדים:

ד"ה הושוו כולן כו' וי"ל דמתכפרין בשעיר הנעשה בפנים כו'. יש מקשין דבתוס' דשבועות די"ב ע"א הקשו על זה דקאמ' התם דמוטב שיתכפרו הכהנים בפרו של אהרן שהותר מכללו אצל ביתו ואל יתכפרו בשעיר הנעשה בפנים שלא הותר מכללו ולפ"ז גם שעיר הותר מכללו ללוי' ע"ש והכא כתבו בפשיטות עכ"ל. ומ"ו הב"ז הקשה ג"כ קושיא זו ומאריך בענין זה. ולי נראה ליישב דרך פשוט' דבלאו הכי יש לדקדק דקארו להו ולוים במה מתכפרי' כו' אשר לעם כתיב מאי קארי להו דלמא ר"י ס"ל כמ"ד התם דלוים איקרי עם אלא ע"כ צ"ל מדאיצטריך לר"י יכפר אלו הלוים ע"כ ס"ל דלוים לא הוו בכלל עם הקהל דלוים לא איקרי עם מ"ה איצטרך ריבוי יתירה לרבות לוים מ"ה הקשו התם לאביי דמוקמי הך בריית' אפי' כר"י ולפ"ז ליכא לאוקמי כר"י דהתם בברייתא קתני דשעיר הנעשה בפנים לא הותר מכללו וע"כ לר"י הותר מכללו ללוים אע"כ בריית' אתיא כר"ש וס"ל דלוים בכלל עם הקהל ולא הוי הותר מכללו ללוים אבל הכא אליבא דר"י גופא לא קשיא דבאמת ס"ל דהותר נמי מכללו ללוים ומ"ה כתבו הכא בפשיטות ובזה שקטה נמי קושית מהר"י אב"ן ל"ב מה שהקשה שם מתוס' יע"ש בחידושי מהרש"א דמיישב קושית מהר"י אב"ן ל"ב בדרך אחר והוא דוחק ע"ש:

ד"ה ואין שעירי ע"א כו' דלא תילף מפר העלם דבר כו'. ותמיה לי למה לא כתבו דלא תילף מפר דידי' דר"י לא ממעט אלא השעיר של ע"א אבל פר ע"א לא ממעט וכ"כ רש"י:

בא"ד ואיפכא לא מסתברא ליה כו'. פירוש להך לישנא דלקמן דר"י לית ליה הלכה למשה בסיני ב' סמיכות אבל ללישנא קמא ברש"י דאיתא ליה לא מצי למימר איפכא:

בא"ד לרבות שפיר אלא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה