אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף צא.

דף צ:

גמרא או מן הצאן ל"ל כו'. יש להקשות מאי פריך הא לעיל קאמר לר' יונתן דאיצטרך מן הבקר דאפי' בסתמא אי בעי כך לייתי לפ"ז יש להקשות ואידך ר' יאשיה הך סברא מנ"ל אלא ע"כ צ"ל דר"י יליף מאו דאפי' בסתמא אי בעי הך לייתי וצ"ע:

שם סד"א הני מילי בתרי מיני אבל בחד מין ובבת אחת תיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל כו' כצ"ל. וגירסא זו מצאתי בילקוט והכי פירושו אי לאו או סד"א הא דמרבינן לעיל היכא דמיית' שתי עולות או שני שלמים דבעי נסכים לכל חד ה"מ בתרי מיני בקר וצאן דהאי מן הבקר ומן הצאן קאי על כולהו ומשמע יחדיו לר"א אבל בחד מינא ובבת אחת דהיינו שתי עולות מן הצאן או מן הבקר או שני שלמים מן הצאן או מן הבקר תיסגי ליה בנסכים דחד קמשמ' לן. והנירסא שלפנינו אי אפשר ליישבו דהיכא ס"ד דבבת אחת תיסגי בנסכים דחד כיון דלעיל מרבינן שתי עולות שני שלמים בעי נסכים לכל חד ואי משום דתרי מיני נינהו ס"ד דתיסגי בחד זהו נגד הסברא אדרבא בתרי מיני מסתבר יותר דנבעי נסכים לכל חד. והגירסא שראיתי בדפוס חדש שגורס בשתי בבות דאו אתי לרבוי' חד מינא וככה יעשה וגומר אתי לרבוי' בב"א פשיטא דאי אפשר ליישבו דבב"א לאו חידוש דמרבינן לעיל אם לא משום דהוי נמי חד מינא לפ"ז הדרא קושיא לדוכת' או ל"ל או ככה ל"ל ודוק. אבל גירסא שלי ניחא דחד בבא הוא ואפשר שטעה בגירסא זו לפי פרש"י ואיישב פרש"י לפי גרסתי בע"ה כנ"ל ברור ונכון:

רש"י ד"ה ורבי יונתן כו' מן הבקר איצטרך ליה כו' הד"א:

ד"ה תודה כו' דנפקי שלמים כו' כצ"ל:

ד"ה הואיל ואתי כו' אי נמי משום דהוי אמינא דליקום הלחם במקום נסכים הס"ד וכצ"ל והשאר יש למחוק. וראיתי בדפוס חדש שנדפס בצדו גירסא אחרינא ושיבוש הוא:

ד"ה וליכתוב קרא כו' נסכים מימעט כו' כצ"ל:

בא"ד מן הצאן ולא אביא נמי בכור ומעשר ופסח וחטאת ואשם הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה והשתא דכתיב כו' פרט לעשות כו' הד"א:

ד"ה מאי מרבית כו' מה יש לך לומר מה הפרט מפורש אף כל כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה להביא ולדות של שאר קדשים נקיבות ותמורתן היינו שהמיר את העולה ועולה הבאה מן המותרות כדאמרי' בפירקן לעיל הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ואשם כו' לשם עולה דמצוה לעשותו כו':

ד"ה הניחא לר"י כו' לחלק הס"ד ואח"כ ד"ה אבל מייתי בבת אחת נדר ונדבה אימא תיסגי כו' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ורבי יאשיה נפקא למה דממעט עולת כו' כצ"ל. פי' למה בנקידו' שב"א ופת"ח. וראיתי בד"ח גירסא אחרינא ואינו מן הצורך:

בא"ד לרב[י] יונתן דריש כו' כצ"ל:

בא"ד ומן הצאן הס"ד ואח"כ ד"ה הני מילי דבעי נסכים לכל חד הס"ד ואח"כ ד"ה אבל בחד מינא דצאן או בקר תיסגי לי' כו' וככה יעשה לשור האחד דמשמע נמי לכל אחד נסכיו בפני עצמו לקמן מפרש ל"ל דהדר מפרש דינו של כל אחד הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ושלשה עשרונים כו'. והדיבור אבל אייתי כו' שייך לעיל כאשר ציינתי לעיל:

ד"ה תלמוד לומר בפרשת שלח לך כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הואיל כו' מן הבקר ומן הצאן ולא כתיב מן הבקר והצאן משמע שניהם ותרוייהו אפירושא דבהמה קאי דאתא לפרש מאיזה בהמה יקריב מן הבקר כו' כצ"ל:

בא"ד דבעינן יחדיו ובקונטרס פי' בע"א הס"ד כ"ה גירס' מ"ו הב"ז ונכון הוא:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה