אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף פו:

דף פו.

גמרא ר"י אומר כתית אין כתית אלא כתוש כו'. כוונת ר"י לפרושי מילתא דת"ק ולא פליגי דלא תאמר דכתית היינו טחינה ולרבנן דברייתא דסבירא להו דהיו טוחנים כל הזיתים לפ"ז כולן שוין אפילו למנורה ולא שייך לומר אין זך אלא נקי דאחרינא לא הוי נקיים כל כך משום הכי קאמר ר"י אין כתית אלא כתוש ולא טחינה ולא היה כתישה אלא בראשון שבכולן ואין כשר למנורה אלא ראשון שבכולן ושייך שפיר אין זך אלא נקי דהראשון לעולם נקי וכן כתבו תוספת:

שם יכול יהא כתית זה פסול למנחות כו' כצ"ל. וכ"ה בכל הספרים וברש"י נמי הגירסא בכ"ה כך. ומ"ו הב"ז גורס זך כתית דפריך משניהם ואיני יודע מי הכריחו לזה ומשמעות הברייתא נמי משמע דאינו פריך אלא מכתית דכתיב ביה למאור ובמנחות נמי לא כתיב אלא כתית נ"ל וכן הגירסא בת"כ בפ' אמור:

רש"י ד"ה שווין כו' דהשני שבראשון אין כו' כצ"ל:

ד"ה למנחות כו' בשני שבראשון אם יש לו משניהם הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י וכ"כ הרע"ב בפי' המשניות:

ד"ה יכול יהא כתית זה פסול כו' כצ"ל וכ"ה בכ"ה:

ד"ה מה תלמוד לומר זך וכתית למאור הס"ד. כוונת רש"י דהכי פריך תרוייהו זך וכתית ל"ל כיון דבמנחות כשר כתית א"כ לכתוב זך למאור וא"א להיות זך בלא כתית ואנא ידענא דבעינן נמי כתית ל"ל כתית בשלמא אי אמרינן כתית פסול במנחות מ"ה כתיב כתית לאשמעינן דוקא כתית למאור ולא למנחות אבל השתא פריך שפיר. אבל ליכא למימר דהכי פריך כיון דבמנורה כתיב ולא אתי למעוטי מנחות אם כן למה לי למאור זה לאו פירכא היא דילמא למאור איצטרך למעוטי דוקא למאור בעינן נמי זך אבל למנחות סגי בכתית דאי לאו למאור הוי ילפינן מנחות בק"ו ממאור שאינה לאכילה טעונה נמי זך מכ"ש מנחות דלאכילה דטעונה נמי זך משום הכי פרש"י דהכי פריך כנ"ל:

ד"ה מפני החיסכון כו' כשרות אפילו אינו זך וכתית כו' וכצ"ל. פי' באמת זך נמי כשר במנחות ומשום הכי כתיב תרוייהו זך וכתית לאשמעינן כמו דכתית כשר במנחות ה"ה זך רק התורה חסה על ממונן של ישראל שאינה צריכה להדר אחר זך וכתית במנחות אבל למאור צריכה להדר אחר שניהם:

ד"ה ממנה היה כו' בשחרית ומטיבו כו' כצ"ל:

ד"ה העבודים מפרש כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה שוין למנחות כו' דאי כדפרישית כו'. פירוש דאתי לאשמעינן דוקא למנחות שוין אבל למנורה שני שבראשון פסול דזה מרישא שמעינן דאינו כשר למנורה אלא ראשון אבל לפירוש הקונטרס אתי לאשמעינן דאפי' ראשון שבשני כשר למנחות דזה לא שמעינן מרישא:

ד"ה לא לאכילה כו' קאתי דכי מימשכי כו' כצ"ל:

בא"ד לצד דרום דמחצי הבית כו' כצ"ל:

בא"ד כדאמרינן לקמן בפרק שתי הלחם ואפילו הכי איכא למ"ד כו' כצ"ל:

ד"ה מחוץ לפרכת כו' אלא לאורה כו' ומפרש כו' כצ"ל:

בא"ד בטפיח ורואה כו' ויודע מה בתוכו בחבית כו' כצ"ל:

בא"ד וקשיא דהוה ליה למימר כל העולם כו'. ועיין בספר קרבן אהרן על ת"כ דרס"א ע"ג דמתרץ קושיא זו:

ד"ה ממונה היה כו' תמיד בפרק אמר להם הממונה קמא נכנס כו' כצ"ל. פי' דב' פרקים מתחילין אמר להם הממונה מ"ה כתבו קמא:

בא"ד ומניח את אלו דולקים במקומן פירוש כו' כצ"ל:

בא"ד פירוש ומשום חצי כו' כצ"ל:

בא"ד נכנס ומצא שתי נרות מערביים דולקים כו' כצ"ל:

בא"ד נר מערבי ופירש ריב"א דבעוד כו' כצ"ל:

בא"ד דולקת תמיד וא"ת אם הטעם תלוי בכך א"כ כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה