צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף פ.
רש"י ד"ה אלא אחליפי כו' דסתמ' קתני ומשמע לן כו' כצ"ל:
בא"ד לא שנו כו' ההיא בין לפני כו' כצ"ל:
בא"ד שנתכפר באחר כו' כצ"ל:
בא"ד והילכך חייב בלחמיהן הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אין טעונה לחם דמותר כו' כצ"ל:
ד"ה אדם מתכפר כו' או בה או בולד כו' כצ"ל:
ד"ה הוי בה אביי כו' תודת חובה הס"ד:
ד"ה כל שבחטאת כו' לקמן הס"ד:
ד"ה אין חטאת מתה כו' שנמצאת כו' כצ"ל:
בא"ד ולא שנים והיכא קאמר כו' כצ"ל:
בא"ד לחם הס"ד ואח"כ ד"ה שמואל כר' ס"ל דאמר אבודה כו' כצ"ל:
ד"ה אלא רועה כו' לחם הס"ד:
ד"ה אלא כר"ש כו' דמתה היא כחטאת כו' כצ"ל:
בא"ד לחם והס"ד ואח"כ ד"ה ופריך והיכא אמרי' כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה מאי קמשמע לן כו' ואינה מתה בחטאת ולכך טעונה לחם בתודה כו' כצ"ל:
בא"ד משוייר והוה ליה כו' כצ"ל:
ד"ה הפריש שתי חטאות כו' דא"כ אין מתכפר בשנייה כו'. פירוש דאין אדם מביא שתי חטאת על חטא אחד וכ"כ תוספת בזבחים דצ"ז ע"ב ד"ה הפריש כו':
בא"ד דלא תיקשי אם אין ברירה כו'. פירוש ואיכא למיחש דלמא בהאי דמתכפר של חולין הוא וקשחיט חולין בעזרה אבל לעיל גבי תודה ששחטה על פ' חלות דכל הפ' קדשי. ונ"ל ליישב כיון דאסיקנ' במסכת ביצה דל"ח ע"א דר' אושעי' בדרבנן אית ליה ברירה ושחיטת חולין בעזרה מדרבנן כדאמרי' במסכת פסחים דכ"ב ע"א ובמסכת נזיר דכ"ה ע"א לפ"ז לא קשיא לר"א דס"ל כמ"ד שחיטת חולין בעזרה מדרבנן ובדרבנן אית ליה ברירה כנ"ל: