אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף עא:

דף עא.

גמרא דקצירה דאדם אמר ר"מ כו' כצ"ל:

שם שמעת ליה דאם כן כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וקוצר לשחת מפסיק כו' כצ"ל:

ד"ה דא"כ דאף כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ומתירין כו' וכן יש לפרש מסותא כו'. פי' שהיה מנצו עלה בי תרי וקם חד מינייהו אקדשי' ופרשו מינה כולהו רבנן מלרחוץ בה וקש' נמי למה פרשו יחללו שוה מנה על שוה פרוטה אלא מיירי בקונם:

ד"ה ונותנים פאה כו' כיון דהוי הפקר כו'. פי' כיון שאין פאה נוהגת בירק והם היה נותנים הוי כאלו הפקרו לעניים והפקר פטור מן המעשר:

בא"ד ופאה דפטור לב"ה כו'. פי' בשלמא לבית שמאי הטעם משום הפקר לעניים דהוו הפקר אלא לבית הלל דסבירא להו דבעינן נמי לעשירים אית להו טעמא אחרינא:

ד"ה הנחל כו' אע"פ שאינו מושך נתכוין ופריך כו' כצ"ל. פי' במתכוין:

בא"ד ומשני להוציא הקבוע כו' ועיין בפירוש הר"ש בפ"ב דפיאה:

ד"ה אימור דשמעת כו' אלמא דשרי אפילו משהביאה שליש הס"ד ואח"כ ד"ה לאדם מי כו' כצ"ל. פי' אפילו לר"י משמע הכי מדקאמר שהתחיל עד שלא הביאה שליש משמע דשרי אחר כך לקצור אף לאחר שהביאה שליש ומכ"ש לר"ש ובפסחים שם כתבו תוספת מדר"ש דייק:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה