צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף סה.
גמרא דהוה בייל כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ודרשן כגון עין סוכר כו' כצ"ל:
ד"ה מגל זה כלומר במגל זה אקצור הס"ד וא"כ ד"ה בקופה זו אתן התבוא' הס"ד וכצ"ל ואחר כך ד"ה שבת זו כלומר אקצור בשבת וכצ"ל:
ד"ה דלא להתענאה כו' שרי הס"ד ואח"כ ד"ה ומקצתהון במקצתן איכא דחמירי כו' כצ"ל:
ד"ה תשמרו לשון רבים הס"ד וכצ"ל:
ד"ה כולן כל הקרבנות הס"ד ואח"כ ד"ה מניין לכם כו' הס"ד ואח"כ ד"ה זקן אחד ביתוסי היה הס"ד וא"כ ד"ה מפטפט בדברי ווכוחין הס"ד:
תוס' ד"ה בעלי כשפים כו' שלש מאות הלכות כו'. פי' הלכות מיני כשפים ופרש"י שם:
בא"ד ולהורות הס"ד ואח"כ ד"ה ויודעין בשבעי' לשון. בסוף דיני ממונות משמע דסגי בשנים לדבר ואחד לשמוע כו' כצ"ל:
בא"ד לדיני נפשות דלא סגי כו' כצ"ל. פי' באותן דיני נפשות דלא סגי בכ"ג כדמפרשי ולשאר ד"נ סגי בכ"ג:
ד"ה אילין יומיא כו' הוה מצי למינקט כל שלפניו כו'. פי' דשלפניו נמי מותר בהספד:
בא"ד למה לי שיהא מוטל כו'. פי' ל"ל דקאמר התם דמ"ה נקט ריש ירחא דניסן דהיינו יום שלשים לאדם למהוי יום כ"ט בין שני ימים טובים בין כ"ח לל' תיפוק ליה דמ"ה נקט ריש ירחא דניסן למהוי יום כ"ט שלפניו ולמיסר אף בהספד אלא ע"כ שלפניו נמי מותר בהספד:
ד"ה מריש ירחא כו' כמאן כר"י כדפריך כו'. פי' אבל לגירסת רש"י אתי שפיר דגם לרבנן לפניו אסור בהספד:
ד"ה עמד ותיקנה והקב"ה כו'. פי' שגם צדוקים מודים בזה שאין ביד משה לתקן שום דבר זולת דעת המקום אבל איכא למידק למה לא אמר שהקב"ה אוהב ישראל היה ותיקן זה ולמה תלה הדבר במשה ויש ליישב: