אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף ס:

דף ס.

גמרא במנחת חובה ונאמר הבא במנחת נדבה כו' כצ"ל. פי' לשון הבאה דכאן נאמר והבאת אל הכהן ובמנחת חובה נמי כתיב והביאה אל הכהן וגו' מן החיטים נדבה יביא מנחה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מנחת חוטא לא הוכשרה לבא אלא בעני כו' כצ"ל:

ד"ה מנחת העומר בא שעורין כו' כצ"ל:

ד"ה ור' שמעון דמצריך כו' כצ"ל:

ד"ה וקפריך תנא כו' מן השעורין הס"ד ואח"כ ד"ה ומביא מנחה מן השעורין חובה מנחת העומר הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה או אינו אומר (אלא) [צאן קדשים: אלה] להך דרשא אלא ללמד על האומר הרי עלי מנחה סתם כו' כצ"ל:

ד"ה מאלה מקצת אלה הס"ד:

ד"ה ר"ש אומר את המנחה לרבות את שאר המנחו' כמו שאמרנו לרבות של חוטא להגשה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה והקריב מצי למיכתב וכתב והקריבה ממעטה מנחת כו' כצ"ל והד"א:

תוס' ד"ה מנחת סוטה כו' לר"י קשי' טפי כו'. פי' דלר"ש איכא למימר דבלא"ה מיפרך הק"ו אבל לר"י דיליף מק"ו קשיא טפי:

בא"ד ומדינא יליף האיכא כו' כצ"ל. ולענ"ד אפשר ליישב דהא דממעטינן שתי לחם ולחם הפנים מאלה משום שאין מהן לאישי' לפ"ז לוג של מצורע ואשמו וכבשי עצרת ושלמי יחיד דיש מהן לאישי' למה לא ילפי' ק"ו ממנח' חוטא שאינו טעונה תנופה וטעונה הגשה מכ"ש הנך דטעוני' תנופה א"ד שיהיו טעונים הגשה אלא על כרחך דאיכא שום פירכא דאיכא למיפרך לפ"ז ליכא למימר נמי הנך תוכיח:

ד"ה ר' שמעון כו' לא דריש ושם פרשתי הס"ד וכצ"ל:

ד"ה יכול שאני כו' בתר דממעטי כל הנהו כו' פי' השתא דממעטינן כל הני מאלה ולא מרבינן מאת המנחה איצטריך הנך ריבוי למנחת העומר ומנחת סוטה ולא מרבינן להו מאת המנחה אבל דבריהם אינם מובנים לי דשתי הלחם ולחם הפנים לא מרבינן מאת המנחה כדקאמ' טעמא שאין מהם לאישים משא"כ במנחת העומר ומנחת סוטה וצ"ע:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה