אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף נח:

דף נח.

רש"י ד"ה איכא דאמרי כו' דשאור וערובין משתמעי מיניה כו' כצ"ל:

ד"ה ואיכא דאמרי כו' זונה לא הוי לאו שבכללות כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה המעלה משאור כו' ואם הם בעין כו'. פירוש דמיקרי בעין אע"פ שעירבן כיון שלא עירבן בדברים אחרים:

בא"ד ואשאור לחודיה כו' כצ"ל:

בא"ד ואדבש לחודיה כו' כצ"ל:

בא"ד וכל דבש כו' פירוש וי"ו דוכל כמו שכתבו לקמן:

בא"ד אשאור תרי והדבש תרי כו'. פי' והא דקתני לוקה משום עירובי שאור כו' היינו בבא בפני עצמו אם עירבן לוקה נמי ד':

בא"ד משום דכי נפש הוא חובל יתירא הוא משמע נמי כו' כצ"ל. ועיי' שם בתוספת ד"ה אמר לך כו':

בא"ד דבעינייהו לוקה שתים ועל עירובן כו' כצ"ל:

ד"ה אין לוקין כו' מדלא קרינן ורכב בחטף כו'. פי' אי הוה קרינן ורכב בחטף הוה דבוקה לתיבת ריחיים וה"מ דוקא תרתי השתא דכתיב ורכב מפריד התיבת רכב מתיבת ריחיים משמע אפי' על חד נמי חייב:

בא"ד וכל מעשר דגן כו' כצ"ל:

ד"ה איכא דאמרי כו' טבריא אין חייב כי אם משום צלי אש כו' כצ"ל:

בא"ד אנא דאמרי אפי' לר"י דלא כו' כצ"ל:

בא"ד ומשום צלי אש לא לקי כ"א משום נא או משו' מבושל אבל אם כו' כצ"ל:

בא"ד שאור ועירובין שאור בפני עצמן ועירובין בפני עצמן מיירי כדפרשתי לעיל כו' כצ"ל:

בא"ד אמאי לא לקי תרתי כו'. פי' בשלמא גבי נא ומבושל לאביי שפיר אע"ג דהתרו משום נא ומשום כי אם צלי אש לא לקי אלא חדא דחדא אכילה היא וכי אם צלי אש לא הוי לאו לנא לחוד או למבושל לחוד רק לאו שבכללות אבל הכא דהעלה שאור בפני עצמו ועירובין בפני עצמן והתרו בו משום תרתי אמאי לא לקו תרתי ומ"ה פירשו דעל עירובין גופא פליג אביי וס"ל דלא לקי תרתי אלא חדא ועל שאור נמי חדא וה"ה על דבש:

בא"ד ואם כן אם איתא דרבא כו' כצ"ל:

בא"ד אחרים אתי לא לילקו כו' כצ"ל. ועיי' בתוספת דב"מ דקט"ו ע"ב ד"ה אמר לך רבא כו' דמיישבו קושיא זו:

ד"ה ואיכא דאמרי כו' כמו איכא דהכא שאינו לוקה אלא אחד ויש כיוצא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה