אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף נז:

דף נז.

גמרא ורבי יונתן סבר מדת כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וקפריך מנחת כו' שמנן מרובה ובהכרח נותני' כו' כצ"ל:

בא"ד הילכך אית' בהן חימוץ כו' כצ"ל:

ד"ה מגבלה כו' אית בהו כו' כצ"ל:

ד"ה מדת יבש כו' בביסא שהיא כלי שרת כו' כצ"ל:

ד"ה ושמעינן לר"ע כו' ולקמן פריך הא איכא ביסא דמדת לח היא שהרי נתנו בביסא כשלשה ומשני כו' כצ"ל:

ד"ה תדע לך כו' שנמדדו בו ורבי כו' הד"א:

בא"ד אפייה קאי הס"ד:

ד"ה משום דלא שוו כו' כצ"ל:

ד"ה והאיכה ביסא כלי שרת הס"ד:

ד"ה עשרון כו' סלת הס"ד:

ד"ה כל שממנו כו' לבונה הס"ד:

ד"ה מכולם מאחד מאלה הס"ד:

ד"ה חייב כו' המזבח הס"ד ואח"כ ד"ה ואל המזבח כו' וכצ"ל ותיבת מזבח יש למחוק:

ד"ה אותם ב' הלחם ובכורי' דשאור ודבש דכתיבי בההוא קרא קרבן ראשית תקריבו אותם היינו שתי הלחם דמן השאור דכתיב חמץ תאפנה וראשית כו' הד"א וכצ"ל:

בא"ד שנה זו דכתיב בה מנחה חדשה ובכורים מן הדבש ואיקרו ראשית בכורי כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה מידי אחרינא כו' כבש כמזבח הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה ושמעינן ליה לר"ע כו' ונראה לדקדק מתוך כך כו' כצ"ל:

בא"ד ונפקא מינה למצה של פסח כו'. ולפי מאי דאיתא בירושלמי והובא התם במסכת שבת בתוספ' ד"כ ע"א ד"ה תיבעי' כו' דר"א מודה בלחם הפנים שאין קרוי לחם עד שיקרמו פניו בתנור וכתבו תוספ' התם דמזה משמע דהכא בלחם דשבת סגי בקרימת כל דהוא אבל בלחם הפנים בעינן קרימה מעלי' לפ"ז במצה של פסח שלא יבא לידי חימוץ נמי בעינא קרימה מעליא כמו גבי לחם הפנים.

בא"ד קדשו בכלי הס"ד ואח"כ ד"ה ר' יאשיה כו' לא איצטרך אותם אלא כו' כצ"ל:

ד"ה אין לי כו' על גבי הכבש אלא מאינך קאי כו' כצ"ל:

בא"ד ועל זה קאמר אלמא קסבר שלא במקומן כמקומן דמי כו' כצ"ל:

ד"ה כבש מנין כו' נתקדשת במזבח כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה