צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף נא.
גמרא ר"ש היא ובדינא מאן כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה רבא אמר כו' שרת היא הס"ד ואח"כ ד"ה איפסל ליה בלינה דאפי' מנחו' משקדש' כו' כצ"ל:
ד"ה דחביתין כו' עם הזבח הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ר' ישמעאל כו' בחביתין הס"ד:
ד"ה ריבה כאן כדאמרי' לעיל כו' הד"א:
ד"ה והדר תני כו' והוי מצי למיפרך כו' כצ"ל:
ד"ה מאן תני כו'. ראיתי דברי רש"י אינם מסודרים כסדר ועירבוב דברים יש כאן ובכן באתי לסדרן דיבור דיבור על אופניו: ד"ה מאן תני בשמן כו' כאן שמן כו' וילפינן לטעמי' מדינ' דריבה כאן שמן ולרבי שמעון ליכא למיפרך ממנחת נדבה משום דהאי להוסיף ונדבה לקבוע והא דלא סיימ' ברישא משום דרבי ישמעאל אפסקי' ממאי דאמר להוסיף הוא הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ובדיני דמנחת נדבה מאן קמהדר הס"ד ואח"כ ד"ה רבי ישמעאל הוא ונפקא ליה שפיר מדינא דלרבי ישמעאל איכא למיפרך שפיר ממנחת נדבה דהא לדידי' תרוייהו לקבוע ולא להוסיף ואיצטרך קרא הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה כולה רישא ר' ישמעאל אמר והכי קאמר רישא בשמן להוסיף לה שמן ור"י קאמר ליה והס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה דאי לקבוע כו' מנחות הס"ד ואח"כ ד"ה לא צריך כו' מחבת הס"ד. ואח"כ ד"ה תהא כמנחת כו' כלי הס"ד. ואח"כ ד"ה הדר אמר ר"י כו' נאמר כאן שמן כו' הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה ודן דינא כו' יג"ל מיג"ל כו' ואצרכא קרא סלת מנחה תמיד ואתי ר"ש למימר ודאי להוסיף הוא ולא לקבוע ואינו יודע כמה יוסיף הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ועד שלא יאמר כו' הדר אמר קרא נמי לא צריך דמדינא נפקא הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה הדר אמר תהא כמנחת פרים ואילים דאע"ג דלהוסיף הוא לא הויין אלא שני לוגין לעשרון ואצרכא קרא הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה הדר אמר ר"ש דלא צריך קרא כיון דמוקמת להוסיף והאי דפרכת תיהוי כמנחת פרים כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה הרי היא לך כו' תימא דלמד מן הלמד כו'. פי' דמנחת תמיד ילפינן מתמיד גופא וחביתי כ"ג ממנחת תמיד. ולענ"ד לאו קושיא היא כלל דלקמן דע"ב ע"א ובמס' פסחים דע"ז ע"א מסקינן דכל קרבנות צבור והקרב עמהם האמורים בפרש' פנחס ילפינן מדכתיב וידבר משה וגו' הכתוב קבע מועד א' לכולן לפ"ז לא הוה למד מן הלמד וכ"כ תוספת במסכת פסחים דס"ו ע"א דתנאי היא:
ד"ה אפי לה כו' וי"ל דבהקטר' פשיטא להו או מתעשה כו' כצ"ל:
בא"ד לא כתיב תנור בקרא כו'. פי' לפ"ז אין התנור מקדשן שלא בזמנן:
בא"ד מאתמול הוה זמנן כו'. פי' והוי התנור מקדשן ואיפסלו בלינה:
בא"ד וכי האי גוונא אמרינן בסוף פרק שתי לחם כו' כצ"ל. ועיי' בד"ק ע"א וצ"ע דה"נ איכא לשנויי כיון דלא דחי שבת מאתמול נמי הוי זמנן ואיפסלי כמ"ש לעיל:
בא"ד שתי לחם והא דאמרינן התם בחול אשכחינוהו דקא אפי ליה אמר להו כו' כצ"ל ועיי' לקמן דצ"ה ע"ב:
בא"ד יקדש בכלי איפסל בלינה לפי דבריהם כו' כצ"ל. אע"ג דאין כ"ש מקדשין אלא בזמנן וזה אין זמנו בע"ש מ"ה כתבו לפי דבריהם היה אומר: