צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף מט.
גמרא אלא בקטורת הסמים כו' נ"א של בין הערבי':
שם ולא המוספים מעכבי' זה את זה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה שנקמצו כו' מחמת כו' כצ"ל:
בא"ד מחבת צפה ומעשיה כו' כצ"ל:
ד"ה וכולהו היתה כו' כל המנה שלם הס"ד וכצ"ל:
ד"ה אלא בקטורת הסמים של מנה שלימה ובין כו' כצ"ל:
ד"ה תמידי' דלמחר כו' מחר הס"ד:
תוס' ד"ה עקירה בטעות כו' משום שלמי נדבה כו'. פי' הא דתני בתוספתא עלו לשם כבשים היינו לשם כבשי שלמי נדבה ולא לשם כבשי עצרת דעקירה בטעות הוי עקירה:
ד"ה וקא מחשב בה כו' כצ"ל:
ד"ה מתיב רבי זירא כו' לא כרבה ולא כר"א כו' כצ"ל. דלרבה פשיטא דלא פריך כדמשני הכא וע"ש דתלתא אמוראי מתרצו דברי ר"ש ולכולהו לא פריך מידי:
ד"ה תדיר מקודש לשון ראשון פי' הקונ' כו' כצ"ל:
בא"ד והא לא מקודש כו'. פי' דמוספי' זמנם עכשיו ותמידי' בין הערבים:
בא"ד בין הערבים הס"ד ואח"כ ד"ה תלמוד לומר כו' דאע"ג דתדיר כו'. פי' חביתי' נמי בכל יום:
בא"ד דקדמי למנחות דתנן כו' כצ"ל. דחביתי' קדמי למוספי' כדאיתא ביומא אביי הוה מסדר כו':
בא"ד לא מייתי מתני' דהתם דלענין כו' כצ"ל. פי' דמתני' דהתם תני בפי' דתמידי' קודמין למוספין:
בא"ד תנן הביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא כו' כצ"ל:
בא"ד דדרש' ממלבד איפכא דעולת הבקר קדמה לכך נראה כו' כצ"ל:
בא"ד ועשיות בתר מלבד כתיב כדכתיב כו' כצ"ל. וכאן קצרו דבריהם ועיי' בפ' כ"ה וביומא דל"ד ותבין דבריהם:
בא"ד ואי מיפסל בכך ניחא כו' כצ"ל. פי' דקרא אתי לאשמעינן לעיכובא דמפסל בהכי אבל (בסמך) [צאן קדשים: בסמוך] משמע דאינו אלא למצוה ולא לעיכובא וא"כ קרא ל"ל ומ"ו הב"ז גורס נ"א ואינו מן הצורך:
בא"ד דהיא גופא שמעינן מהעולה כו' כצ"ל:
בא"ד לכל מעשיה תלמוד כו' כצ"ל:
בא"ד אפי' בהקטרה כו' כצ"ל:
בא"ד אי נמי אי לאו קרא כו'. פי' אי לאו קרא ופר שני בן בקר תקח לחטאת הוי ילפינן מועשה את האחד חטאת דדם חטאת דוקא קודם לעולה אבל בהקטרה יקטיר מאי דבעי ברישא מ"ה כתיב ופר שני וגו' דבהקטרה עולה קודם ומ"ו הב"ז נכנס בדרך אחר והוא דוחק ובד"ח נדפס בצדו נ"א ואינו מן הצורך:
בא"ד בעיצומו של יום דמיני' כו' כצ"ל:
בא"ד בהגוזל קמא כו'. פי' ותעשה בבקר הוה מוקמינן לעבודת הדם:
בא"ד לישתוק ממלבד כו'. פי' לא נכתב העולה ולא מלבד לא ה"א ולא וא"ו:
בא"ד בכך ניחא שפיר כו' כצ"ל:
בא"ד אקדמינהו קודם תמיד כו'. פי' שלא היה שוחטי' את התמיד עד שהיה שומעין קול השער הגדול שנפתח כדתנן במס' תמיד:
בא"ד דפשטא דמילתא כו'. פירוש שלא תאמר דהתם מיירי שנסגרו דלתות ההיכל אחר שנשחט התמיד וכ"כ בחידושי תוס' מס' יומא מ"ה כתבו דפשטא דמילתא כו':
בא"ד לבית הפסול ופרש"י והוה ליה כו' כצ"ל. פי' מזה מוכח דנתערבו מחיים:
בא"ד דומה נמי דכמותר הפסח דמי לכך כו' כצ"ל. פי' דרבנן פליגי אר"ש דס"ל דאם חבורת כהנים יאכלו:
בא"ד אבל אי מתעשו נפיק כו'. פי' דילפינן תמיד של ערב מתעשו דכתיב בתמיד של שחר דאפי' עשיות דם מעכבי:
בא"ד כדדרשינן לעיל והא דמוקי לה בחטאת העוף כו' כצ"ל. פי' לוקמ' בשאר מחוסרי כפרה ואפ"ה מתעכב' אחר תמיד של בין הערבים דהקטר' אימורים כל הלילה ועיקר עיכוב' בהקטרה כתיב:
בא"ד משמע שהקריב כולו כו' פירוש שכבר זרק:
בא"ד אפי' הקטיר ועשה הכל כו' כצ"ל: