צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף כח.
רש"י ד"ה הא דקאי כו' אפי' אינו כצ"ל:
ד"ה וכי אשם כו' בקדשים היקש דחטאת ואשם דכתיב כחטאת וכאשם כו' כצ"ל. ותיבת בחטאת יש למחוק דבאשם כתיב כחטאת וכאשם ולא בחטאת:
ד"ה לרצות להיות עולה לשם חובה כו' כצ"ל:
ד"ה שבעה נרותיה בראש כל קנה כו' כצ"ל:
ד"ה משאר מתכות כו' כתיב זהב טהור וכתיב כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה אמר קרא כו' מתכות הס"ד:
ד"ה ומשני האי כו' ושאר מתכות כו' כצ"ל:
ד"ה היינו דאיצטריך כו' תרומה ומקשה מקשה כו' הד"א:
בא"ד כדדרשינן לקמן בא זהב כו' הד"א:
בא"ד ככר שאינה באה כו' הד"א:
בא"ד אלא לדידך מאי אינו באה זהב הא לא צריכה לבוא הס"ד וכצ"ל בס"י:
ד"ה מקשה דסיפא כו' פרחה מקשה היא הס"ד וכצ"ל:
תוס' ד"ה דתניא ככר כו' וצ"ע דהשתא כו' כצ"ל:
בא"ד כדבסמוך והדר כתב כולה כו' כצ"ל:
בא"ד וכסדר זה שפירשתי כתיבי כו' כצ"ל:
ד"ה מקשה כו' והשתא צריכ' כו' פירוש אותן ד' מקשה כולהו צריכא: