אור ברסלב

צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור

דף כא:

דף כא.

גמרא היאך נאכלים כו'. פירוש דמנחת כהן כולה כליל מ"ה דורשים שכהן אינו מביא שקל ואין להם חלק בעומר ושתי הלחם ולחם הפנים:

רש"י ד"ה תנן התם כו' שבעה דברים כו' כצ"ל:

בא"ד שנים מהן כו' כצ"ל:

ד"ה הכי גרסינן יאכלו שיאכלו עמה כו' בתורת כהנים קא דריש האי קרא כו' כצ"ל:

ד"ה והביא עצים כו' כצ"ל:

ד"ה עצים כו' לקמן הס"ד:

ד"ה מלח בא עם הקומץ בכלי הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ברית עולם בלחם כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה (כו') בלשכת המלח כו' וקשיא לפי' זה כו'. פי' דבל"ז לא קשה אע"ג דבמתני' במס' מדות קחשיב ד' מקומות והכא לא חשיב אלא שלשה דאפשר לומר דלא חשיב הכא אלא המקומות שהיו מולחי' שם קדשים ומקום שהיו מצניעי' שם מלח לא קחשיב אבל לפי זה דקחשיב הכא המקום שהיו מצניעי' שם מלח קשיא למה לא קחשיב נמי המקום שהיו מולחים שם והרמב"ם בפ"ה מה' איסורי מזבח דין י"ג כתב בלשכת המלח היו מולחים עורות הקדשים וע"כ צ"ל נמי דלאו דוקא קאמר כמו שכתבו תוס' הכא אבל אין דרכו של רבינו בכך וצ"ע ליישב דברי רבינו שמשנה לשון המשנה:

ד"ה חולין פשיטא כו' ויכנסו ויאכלוה כו' כצ"ל:

בא"ד ליתיב להו מלח של קודש כו' כצ"ל. ולפי מה שכתבו תוס' במס' תמורה דכ"ג ע"א בסוגיא זו דאין איסור להכניס חולין בעזרה אלא כשעושה שום עבודה מהן אבל בחנם אין לחוש כו' עכ"ל לפ"ז אף דאפשר לפרש דאפ"ה פריך הכא שפיר פשיטא שאין יכול ליתן מלח של קדש על אכילת חולין אבל לישנא מאי בעי התם לא ניחא כמו לפרש"י וצ"ע (ע"כ) [צאן קדשים: עיי' שם]:

בא"ד ומיהו אפי' בעזרה כו'. פי' ולא קאמר דאכילת חולין דשמואל קאי על תבלי חולין שמכניסים בעזרה ואפ"ה קאמר שמואל דאין נותנים עליו מלח קודש מ"ה כתבו ושמא פשיטא שיכול ליתן מלח של קודש כיון דאוכלם עם הקדשים:

ד"ה כל כהן כו' מאת ככר ואלף ותשעה כו'. פי' דהיינו כמנין בני ישראל ולא לוים:

בא"ד הא דכתיב כל העובר דמשמע בים סוף והא דכתיב על הפקודים משום תרומת אדנים כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

צאן קדשים על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה