צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף יז.
גמרא לימא הקטיר קומץ ולהקטיר לבונה כו' כצ"ל:
שם אי תרוייהו קא משמע לן כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה הקטרה מפגלת כו' להקטיר לבונה למחר כו' כצ"ל:
ד"ה מה הנך כו' פיגול הס"ד. ואח"כ ד"ה קומץ לאו מה מתיר כו' כצ"ל:
בא"ד בעיכוב מנחה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה עני כו' אדוני הס"ד:
ד"ה כי חד דמי ומפגל להקטרה דלבונה וה"מ כו' כצ"ל. פי' הקטרת הקומץ מפגל להקטרה דלבונה.
בא"ד פירקין דאין מתיר מפגל את המתיר לא מפגלא כו' כצ"ל:
ד"ה מאי קמשמע לן כו' וחד מנייהו אשמעינן כו' כצ"ל:
ד"ה לימא הקטיר כו' למה לי לצרפה ההיא מחשבה בהדי כו' כצ"ל:
בא"ד לצרפו בהדי הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ואי תרווייהו כו' אי לאכל כו' כצ"ל:
ד"ה לא מיפגל כו' מתי הס"ד:
ד"ה תנא דברי הכל כו' כפסול הס"ד:
הדרן עלך הקומץ זוטא
פרק שלישי
רש"י ד"ה כשם שמחשבין כו' שירים אם חשיב כו' כצ"ל:
ד"ה מאכילת מזבח כו' למזבח הס"ד. ואח"כ ד"ה כך פוסלת מחשבה כו' הד"א וכצ"ל:
תוס' ד"ה הקומץ את המנחה כו' משמע דאפילו כשר שמעינן מינה גבי האי דדייק כו'. פי' דלעיל דייק טעמא דלאכל ולהקטיר הא לאכל ולאכל דבר שאין דרכו לאכל מצטרף והקתני רישא דוקא דבר שדרכו לאכול כו' הא דבר שאין דרכו לאכול לא מאי פריך דלמא מסיפא דייקינן דמצטרף ליפסל ומרישא דייקינן דאין מצטרף לפיגול אלא ע"כ מדיוקא דרישא שמעינן דכשר לגמרי:
בא"ד ועל כרחך מדיוקא כו'. פי' דבא לתרץ מנ"ל לעיל להקשות רישא אסיפא דלמא באמת לא שמעינן מדיוקא דרישא דאין מצטרפין [לפיגול] (לעיל) אבל לפסול מצטרף מ"ה כתבו דע"כ מדיוקא דרישא שמעינן דכשר כיון דקתני ברישא דלאכול דבר שדרכו לאכל מצטרף בחוץ למקומו לפסול ע"כ בדבר שאין דרכו לאכול אין מצטרף אפי' לפסול וק"ל:
ד"ה מדאפקינהו רחמנא כו'. תינח מאכילת מזבח לאדם אבל מאכילת אדם כו' כצ"ל:
בא"ד קיימי ב' האכילות הבשר זבח שלמיו כו' כצ"ל. פי' דחד אכילה שהיא הקטר' נמי קאי על בשר שהי' אכילת אדם: