צאן קדשים על מנחות· רבי אברהם חיים שור
דף ב.
רש"י ד"ה כל המנחות כו'. והביא וקומצה כו' כצ"ל:
ד"ה או שלא כו' קמ"ל דאף בגמר דבריו כו' כצ"ל. וכ"מ ברש"י במסכת פסחים ד"ע ע"א ד"ה אלא לאו כו'. פי' וכיון דאף בגמר דבריו אדם נתפס דהיינו בכל דבריו ולא הדר ביה ואתרוויהו מיכוין:
ד"ה ואסור כו'. אסור לתת כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה כל המנחות כו'. ושאר זבחים כו' כצ"ל:
בא"ד בריה דר' חייא הוא דאתי בא כו' כצ"ל:
בא"ד כחטאת כו' ולעכב כו' כצ"ל:
בא"ד ופירש בקונטרס דמתוך דעוף לא כתיב בההוא קרא לא משמע ליה מההיא הקישא אלא קרבנות בהמה כו' כצ"ל:
בא"ד שכן טעונים כלים כו'. וליכא למימר מנחות תוכיח דלא קבע להם כלי משום דאיכא למיפרך מה למנחה שטעונה הגשה ותנופה וקידוש קומץ וכלי שרת וכ"כ תוספת במסכת זבחים דס"ה ע"א ד"ה עוף כו':
בא"ד גמרא חוץ מן הפסח כו'. פירוש באותו סוגיא דקאמר התם חוץ מן הפסח:
בא"ד בפרק קמא דחולין יש לפרש כו' כצ"ל:
בא"ד לאו אפרו של אהרן כו' כצ"ל:
בא"ד אלא אחטאת בהמה כו' כצ"ל:
בא"ד ומיהו בזה י"ל כו'. פי' קושיא שניה דל"ל משלו אבל קושיא ראשונה דהיינו למד מן הלמד במקומה עומדת:
בא"ד והשתא ניחא דלא הית' היקישא כו'. פי' ואיצטרך נמי משלו ולא משל מעשר לענין שאר חטאת ולא לענין פר של אהרן וכל זה אליבא דר"ע אבל קושית רש"י עדיין במקומה עומדת כמשפט ל"ל דילפי' מהיקישא דזאת תורת:
בא"ד ומתוך כך ניחא לי דלא הוה כו' כצ"ל. פי' שמתוך זה מתורץ נמי קושית רש"י דאיצטרך כמשפט דס"ד דלא ילפי' מהיקישא דוהקריבו אתי לחלק נ"ל:
בא"ד בהקומץ רבה גבי שבע הזאות כו' כצ"ל:
ד"ה קרי ליה נדר כו'. טוב מזה ומזה שאינו נודב כל כו'. פי' דבנדרים ד"ט מסקינן דפליגי נמי בנדב וס"ל טוב מזה ומזה שאינו נודב: